עוברים לשעון חורף... השפעת שעון החורף על מצב הרוח והתזונה ודרכי התמודדות מאת:שרית יוכפז

 

         צילום: יח"צ

 

השפעת שעון החורף על מצב הרוח והתזונה

ודרכי התמודדות

 

בשעות הלילה שבין שבת לראשון, 26 באוקטובר 2025, השעון בישראל יזוז שעה אחת אחורה ויעבור לשעון חורף. אבל מה המשמעות של הזזה קטנה זו עבור הגוף, הנפש והשגרה התזונתית שלנו?

כאשר היום מתקצר, גם הזמן הפנוי של הערב מתקצר איתו. השמש שוקעת, ושאריות האור מתעמעמות עוד לפני שרובנו מספיקים לעצור לרגע אחד של נשימה גם לעצמנו. אותן שעות יקרות של אור, שפעם שימשו למשחק עם הילדים, לטיול קצר או לפעילות גופנית,  נבלעות בחושך מוקדם מדי. כך נוצר הפרדוקס: במקום להרוויח שעת אור, רבים מאיתנו מאבדים את השעה המאוד משמעותית של היום - את האור הרך של הערב. זהו הזמן שבו האנרגיה הטבעית מתחדשת, שבו כדאי להשאיר מקום לזמן איכות, לתנועה, לשקט או למפגש חברתי; וכשהוא נעלם - גם החיוניות, המוטיבציה ותחושת הרווחה הפנימית שלנו נחלשות.

 

ורוניקה מייזלר, דיאטנית קלינית בשיטת NLP ויועצת לחברת הרבלייף, מסבירה:

"אור השמש הוא הבסיס לשעון הפנימי של הגוף. כשהוא נעלם מוקדם, השעון הביולוגי (הצירקדי) מתבלבל: המלטונין, הורמון השינה, מופרש מוקדם מהרגיל, בעוד הסרוטונין, הורמון הסיפוק והשלווה, יורד. הגוף מתעייף מוקדם, מצב הרוח נוטה לתנודתיות, ולעיתים מופיעות תחושות של עצב, חרדה קלה או דכדוך. במקביל, עולה גם החשק למתוק ולפחמימות - זה הניסיון הטבעי של הגוף “להרים” את האנרגיה והחיוניות."

 

לדבריה: "המעבר לשעון חורף הוא לא רק שינוי טכני של שעה, אלא מיני “ג’ט־לג” עונתי שהגוף והנפש צריכים להסתגל אליו מחדש. כשהשעון זז אחורה, היום אמנם מתחיל מוקדם יותר, אבל רוב האנשים לא באמת מרוויחים את שעת האור הנוספת בבוקר. אנחנו עדיין ישנים כשאור השמש עולה, ובערב החושך מגיע מוקדם מדי."

 

מה עושים? מייזלר מנדבת פתרונות מעשיים למעבר קל ונכון לשעון חורף:

 

·        חשיפה לאור טבעי- אל תלחמו בעייפות, אלא עזרו לגוף להסתנכרן מחדש עם קצב האור והחושך. בימים הראשונים לאחר המעבר מומלץ להיחשף לאור טבעי מוקדם ככל האפשר, אפילו 10-15 דקות של שמש בבוקר יעשו את ההבדל. האור הטבעי מהווה לא רק "אות השכמה" לשעון הביולוגי, אלא גם גורם מרכזי בייצור ויטמין D, שחיוני לאיזון מצב הרוח, לוויסות רמות האנרגיה לאורך היום, לחיזוק העצמות ולחיזוק מערכת החיסון.

·        שינה וקימה מוקדמות- כדי לאפשר לגוף להסתנכרן מהר יותר, נסו לא לוותר על השכמה מוקדמת, גם אם השעון "מרשה" לישון עוד שעה. אפשר לכוון את השעון ל-15 דקות לפני שעת ההשכמה הרגילה - כך תוכלו לעזור לשעון הפנימי להתאזן מהר יותר.

         גם לשינה עצמה כדאי להתייחס בעדינות: אל תמהרו לשנות את שעת ההירדמות ביום אחד - תנו     לגוף כמה לילות להתרגל. אחרי הזזת השעון, תקדימו את שעת השינה בכל ערב ב-15-20 דקות, עד שתחושת העייפות והשעות החדשות יתאימו זו לזו.

 

·        איזון תזונתי במעבר לשעון חורף- השינויים בשעון הביולוגי משפיעים ישירות על מערכת העיכול, על תחושת הרעב ועל בחירת המזון. לכן, לצד החשיפה לאור ושמירה על שגרה, חשוב גם להתאים את התזונה למקצב החדש של הגוף:

 

1.     הקדימו מעט את ארוחת הערב- בשבוע הראשון רצוי להקדים בכחצי שעה את ארוחת הערב, מאחר שהשעון הביולוגי ממשיך לפעול לפי שעון הקיץ, ותחושת הרעב מגיעה מאוחר יותר מהשעה הרשמית החדשה. הקדמת הארוחה באופן יזום עוזרת לגוף להסתנכרן לשעה החדשה ומונעת אכילה מאוחרת שמכבידה על העיכול ועל השינה.

 

2.     העדיפו מזונות חמים ומרגיעים- בשעות הערב, הגוף חווה ירידה קלה בטמפרטורה ובאנרגיה הפנימית - זו לא רק עייפות, אלא תגובה פיזיולוגית טבעית של הגוף לשינוי באור ובחום. כאשר הגוף מתקרר, המוח מפרש זאת כחוסר אנרגיה ומאותת “תעניק לי משהו חמים", ולעיתים החשק הזה מתורגם בטעות לצורך במתוק או בפחמימות פשוטות.

    כדי לענות על הצורך הזה בצורה מאוזנת, כדאי לשלב בערב מאכלים ומשקאות חמים ומרגיעים, כמו
מרק קטניות קטיפתי, תה צמחים ריחני או שוקו חלבוני מהביל שמלטף את החך. מאכלים כאלה יוצרים תחושת חום פנימית, מרגיעים את מערכת העצבים, ומפחיתים את הצורך “לפצות” את הגוף בסוכר או נשנושים מיותרים.

·        התאמת השעון גם בגוף וגם בבית- השעון הביולוגי לא מושפע רק מאור וחושך - אלא גם מתיאום חברתי. כאשר בני הבית מתכננים יחד את סדר היום והשינה בהתאם לשעון החורף, המוח מקבל אותות עקביים יותר לגבי זמני פעילות, אכילה ומנוחה,  תיאום כזה מסייע לווסת את ההורמונים הקשורים לערנות, רעב ושינה, ומפחית את תחושת העייפות או חוסר האיזון שנפוצה בימים הראשונים אחרי המעבר. מומלץ לשלב את כל בני המשפחה בתכנון המשותף  ולהחליט יחד על שעת ארוחת ערב קבועה, זמן כיבוי מסכים ושגרת שינה רגועה. כשהמעבר מתבצע בהרמוניה משפחתית, הוא הופך קל, טבעי ונעים יותר לגוף, למוח ולבית כולו.

כ-400 דיירי בית הדיור המוגן פאלאס ת"א מקבוצת עזריאלי חגגו יום הולדת 20 שנה .מאת שרית יוכפז

 

בתמונה באמצע מימן לשמאל : מיכל חודרלנד, ואיריס כהן עם נגני להקתThe 20's  - צילום מורג ביטן 

כ-400 דיירי פאלאס ת"א חגגו יום הולדת 20 שנה לבית

 

כ-400 דיירי בית הדיור המוגן פאלאס ת"א מקבוצת עזריאלי חגגו יום הולדת 20 שנה לבית בקוקטייל בחצר הבית ונהנו מהופעה של להקת The 20's.

באירוע השתתפו הגב' דנה עזריאלי יו"ר קבוצת עזריאלי, איריס כהן מנכ"לית רשת פאלאס ומיכל חודרלנד מנכ"לית פאלאס ת"א .

מיכל חודרלנד מנכ"לית פאלאס ת"א ציינה : 

"ההנהלה והדיירים מקווים לזמנים שקטים יותר, ושכלל החטופים יחזרו למשפחותיהם והחיילים ישובו בשלום לביתם ושכולם ירגישו ביחד אחדות תקווה ושלווה.

צילום מורג ביטן

מאת: שרית יוכפז

ספר: "החתול של שרדינגר נכנס לכיתה "ברק אטקין עדן ילמה טוהר אטקין. מאת שרית יוכפז

 

החתול של שרדינגר נכנס לכיתה

                 ברק אטקין עדן ילמה טוהר אטקין

• האם חתול יכול ללמד פיזיקה? מתי כיתות זוחלות בחומר?
  ולמה המורה לחנ”ג מרימה ידיים?
• 
  לצערנו, תשובות לא תמצאו כאן, אבל כן תזכו להצצה הומוריסטית ובלתי חינוכית בעליל אל עולם בית הספר – ובעיקר אל כל הדרכים להבין לא נכון את מה שהמורים מנסים ללמד.
• בפתיחת הספר : לפי אגדה תלמודית מי שמצליח לשמח אנשים -מובטח  מקומו בעולם הבא{תענית כ"ב ע"א} מטרת הסופר לשמח אתכם בין דפי ספר זה.
• 
  מאחורי הספר עומדים שלושה בני משפחה:
• 
  ברק אטקין
  מורה, מחנך ומכשיר מורים למשימה הבלתי אפשרית: כניסה לכיתה.
• 
  עדן ילמה
  מעצבת גרפית ומאיירת, שהתמחתה בהברזה משיעורים.
• 
  טורי אטקין
  אנימטורית שידועה ביכולתה לפלח כוסות תה מחדר המורים.
  אז הנמיכו ציפיות, צאו מריכוז –
  ותתחילו ליהנות!
• 
  

                                       צילום הוצאת ספרי צמרת

• הספר :
• "החתול של שרדינגר נכנס לכיתה" מציג את עולמו של מורה ותיק שחייו שזורים בהומור, יצירתיות ואהבת הוראה. ושיחות מהכיתה וחדר המורים, הסופר מציג מבט קליל על מערכת החינוך. את הספר איירו שתי בנותיו, מה שהפך אותו גם לפרויקט משפחתי מיוחד. מעבר לצחוק, הספר  מציג לנו  בהומור
•   גם יחסים אנושיים  מרגשים
•  "החתול של שרדינגר נכנס לכיתה"
• 
  
• מחבר/ת: ברק אטקין עדן ילמה טוהר אטקין
• 
  
• שפה: עברית
• תחום: סיפורת
• הוצאת ספרי צמרת.
• 
  
• אהבתי ..איורים יפים. מתנה  נחמדה לחברים משפחה.
• תהנו.

טורניר הסטריטבול הראשון של תל־ אביב-יפו יוצא לדרך מאת: שרית יוכפז

                       

 

(קרדיט: איגוד הכדורסל בישראל).

     

 טורניר הסטריטבול הראשון של תל־ אביב-יפו יוצא לדרך

 

נפתחה ההרשמה לטורניר כדורסל הרחוב הרשמי הראשון של עיריית תל אביב- יפו בהפקת קונצ׳רטו גרוסו - 3 Star ובשיתוף איגוד הכדורסל בישראל ואדידס ישראל שיתקיים בחול המועד סוכות בספורט צפון, פארק גני יהושע, ויכלול גם משחקי ראווה, הפנינג עם מוסיקה וחווית כדורסל My Fly קופצנית ומלהיבה

 

לינק להרשמה (הטבה למחזיקי דיגיתל) >> https://shorturl.at/R5kYz

 

חול המועד סוכות – ימים רביעי וחמישי, 8 ו-9 באוקטובר, 2025 | החל בשעה 09:00 | ספורטק צפון, פארק גני יהושע

 

טורניר הסטריטבול הרשמי הראשון של תל אביב – יפו יתקיים בחול המועד סוכות. הטורניר, יתקיים ביוזמת עיריית־ תל אביב –יפו ובאמצעות רשות הספורט העירונית, מתוך כוונה להפוך אותו למסורת שנתית. הטורניר יתקיים בשיתוף איגוד הכדורסל בישראל ואדידס ישראל, בימים רביעי וחמישי, 8 ו-9 באוקטובר 2025 מהשעה 09:00 בספורטק צפון, גני יהושע. ההרשמה לטורניר פתוחה לקבוצות בקטגוריות בוגרים – גברים ונשים (מגיל 18 ומעלה), בני נוער (עד גיל 17), ילדים (עד גיל 13) וקט סל (עד גיל 10) בלינק >>>

 

סטריטבול הוא משחק כדורסל רחוב תחת כיפת השמיים בו משחקות אחת נגד השנייה שתי קבוצות של שלושה שחקנים בכל קבוצה. המשחק מסתמך על כללי רחוב ונורמות שהשתרשו ממגרש למגרש ובין השחקנים. מבנה הסטריטבול מתמקד יותר בסגנון משחק אישי מאשר במשחק קבוצתי, כאשר חוקי הרחוב משתנים ממגרש למגרש. המשחק, שהחל את דרכו בתחילת המאה הקודמת ברחובות ניו-יורק ווושינגטון, עשה כברת דרך ארוכה וב-2021 הוכר כענף אולימפי במשחקים שנערכו בטוקיו באותה שנה. 

 

במסגרת האירוע יתקיימו בספורטק צפון שבפארק גני יהושע משחקי ראווה, הפנינג עם מוסיקה ומגרש הכדורסל My Fly עם טכנולוגיה שמאפשרת לכל המשתתפים ליהנות מחוויית כדורסל ייחודית, קופצנית ומלהיבה.

 

ליאור שפירא, ממלא מקום וסגן ראש העירייה: "אירוע הסטריטבול   – הוא חגיגה עירונית של ספורט, קהילה וכדורסל בלב העיר. הסטריטבול מביא איתו אנרגיה חדשה, שמחה ומשחק הוגן, והוא מצטרף למסורת אירועי הספורט הגדולים שלנו בעיר. מאחל לכולכם חוויה מהנה, תחרות ספורטיבית ברוח טובה, ושנמשיך לגדל כאן דור של שחקניות ושחקנים עם תשוקה לספורט. אני מודה לכל השותפים לעשייה – רשות הספורט העירונית, איגוד הכדורסל בישראל, חברת גני יהושוע, הצוותים המקצועיים, ובעיקר לכן השחקנים והשחקניות, שמביאים את הכישרון, האהבה למשחק וההתלהבות למגרש. בברכת שנה טובה." 

לפרטים נוספים באתר עיריית תל אביב-יפו: https://shorturl.at/R5kYz

 

דוברות עיריית תל אביב-יפו, 03-7244720, dovertlv@tel-aviv.gov.il

 

 

(קרדיט: איגוד הכדורסל בישראל).

חמש צעדים פשוטים שיהפכו את שולחן החג לחוויה אינטימית ומרגשת. מאת: שרית יוכפז

ענת פורת עמוס- צלום מאיה חבקין

חמש  צעדים פשוטים שיהפכו את שולחן החג לחוויה אינטימית ומרגשת.

באדיבות עינת פורת עמוס - גרנטלוגית, פסיכותרפיסטית מייסדת מכון לתבונה ומסעות בתבונה

 

שולחן החג הוא אירוע שלחלקנו מצפים לו בקוצר רוח, ואחרים דווקא נרתעים ממנו. כראשי המשפחה, יש לנו את הכוח להפוך אותו לחוויה מיטיבה – לא עוד ערב שמסתכם בארוחה טובה, אלא רגע של קרבה, שבו כל אחד מהמשתתפים מרגיש שראו אותו, הקשיבו לו, ושהיה לו מקום אמיתי סביב השולחן.

אנחנו נוטים להשקיע שעות בהכנת האוכל ובתפאורה. אבל כדאי לעצור ולשאול: האם זה באמת מה שחשוב? האם זה מה שמעניק את הדבר שלו אנחנו כולנו זקוקים – קירבה?  לעיתים מספיק חיוך, קלילות ורצון לשלב מעט משחקיות, כדי להעניק לשולחן משמעות אחרת לגמרי. ואם לא נוח לנו להוביל את זה לבד – אפשר לגייס לעזרתנו את הילד, בגילו או ברוחו, שיוסיף קלילות ויעזור לכולנו להיפתח.

לקראת החג, אספתי כמה רעיונות קטנים, פשוטים ליישום, שמאפשרים להכניס לשולחן החג חוויה חדשה – צעדים שיכולים לעורר אינטימיות, לחזק את תחושת השייכות, ולהעלות עוד חיוכים וחיבורים אמיתיים. כי בסופו של דבר, לזה כולנו כמהים כל כך בימים האלו.

 

 סדר הישיבה – שינוי קטן, תוצאה גדולה

לפני הברכות או הארוחה, בקשו מכולם לשבת במקום חדש – לא ליד אותם בני משפחה כרגיל. זה יוצר תערובת אחרת של דורות, מגדרים ואופי.
ולאחר שהתיישבו, הפתיעו בעוד בקשה;

• כל אחד מספר לזה שיושב מימינו מה התחדש בו בשנה האחרונה: חוויה חדשה, משהו שעשה לראשונה, התפתחות אישית או גילוי עצמי.
• אחר כך הוא פונה לזה שמשמאלו ומספר לו על שאיפה לשנה החדשה.

כך, עוד לפני שטועמים מהמאכלים, כבר קצת מתקרבים

 

 שאלות קטנות לשיחות גדולות

באמצע השולחן אפשר להניח חפיסת קלפים/פתקים עם שאלות. כל סועד מרים שאלה ומוסיף אותה לשיחה. השאלות יכולות להיות קלילות, מפתיעות או מרגשות. לדוגמה:

• איזה רגע השנה גרם לי להתפקע מצחוק?
• ממי למדתי משהו חשוב השנה?
• מה הייתי רוצה לשמר במסורת המשפחתית שלנו?
• איזה מקום הייתי רוצה לראות בעיניים בשנה הקרובה?

חשוב לציין: היום אפשר למצוא באמצעות גוגל או AI שפע רעיונות לשאלות כאלו, ולהתאים אותן לאופי המשפחה.

 

 

בין ישן לחדש – חפץ על השולחן

במרכז השולחן אפשר להניח שני חפצים:

• חפץ ישן – שמסמל את מה שאנחנו נפרדים ממנו, או חוויה שעיצבה אותנו השנה.
• חפץ חדש – שמסמל את הברכה שאנו מאחלים לעצמנו לשנה החדשה.

כל אחד מוזמן לבחור איזה חפץ “מדבר אליו” ולספר בקצרה למה. החפצים הפשוטים הופכים לשער לסיפורים וזיכרונות.

אפשר לבקש מכל אחד להביא חפץ מהבית או לדמיין 'לו היה מביא' מה היה בוחר להביא.

 

 

תמונה או קלף – סיפור לשנה החדשה

במרכז השולחן אפשר להניח ערימה של תמונות ישנות מהאלבום המשפחתי לצד קלפים עם דימויים או ציורים (קלפים טיפוליים, כרטיסיות עם צילומי טבע, אפילו גזירי מגזינים).
כל אחד בוחר לעצמו תמונה או קלף – זה שתפס את העין או נגע בלב – ומספר בקצרה: מה זה מזכיר לו מהשנה שעברה, או איזו ברכה/שאיפה זה מעורר בו לשנה החדשה.
השילוב בין תמונות אישיות שמחזירות לזיכרונות מוכרים, לבין קלפים שמציעים דימויים פתוחים ומפתיעים, יוצר מרחב עשיר: גם שיתוף אינטימי וגם הזדמנות להכיר צדדים חדשים באנשים הכי קרובים אלינו.

 

משחקי חג אינטימיים – קצרים ומפתיעים

כדי להכניס קלילות, אפשר לשלב משחקים קטנים שלא דורשים זמן ארוך, אבל פותחים את הלב:

• "משאלת השנה" – כל אחד כותב משאלה לעצמו, מכניס לקופסה, ובחג הבא פותחים יחד.
• "שתי דקות של אור" – בתורו, כל אחד מקבל מהמשפחה סבב של משפטים טובים עליו: מילה טובה, זיכרון מצחיק, ברכה.
• "מחרוזת ברכות" – בסבב, סביב השולחן כל אחד אומר מילת ברכה אחת בלבד, וכמו חרוזי מחרוזת נרקמת מתוכן ברכה אחת גדולה. לפעמים היא שובבה ומצחיקה, לפעמים נוגעת ללב, ותמיד מפתיעה ומקורית. אפשר גם לבחור בדרך אחרת: כל אחד כותב משפט ברכה, מקפל את הדף ומשאיר רק את המילה האחרונה גלויה. הבא אחריו ממשיך משם, עד שנוצר רצף ברכות קסום – לעיתים מהול בהומור ולעיתים מלא עומק, כמו שיחה קטנה עם הלב.
• "זרעים של ברכה" – לכל אחד מהמשתתפים מחולקת פתקית מעוצבת, ועליה הוא כותב את הבקשות או המשאלות שלו לשנה החדשה. את הפתקית מצמידים לשיפוד בעזרת נייר דבק. בסיום הארוחה עורכים טקס קצר: כל אחד בתורו מבקש בקשה, זורע זרעים באדנית שהוכנה מראש, ותוקע לצידה את השלט הקטן עם המשאלה שכתב.
  בסיום הטקס, הסבתא או הסבא – ראשי המשפחה – מקבלים על עצמם את האחריות לטפח את הזרעים שינבטו עד החג הבא, כסמל להמשכיות ולדאגה המשותפת. אפשרות נוספת היא להעניק לכל אחד עציץ אישי קטן, כך שהטיפוח היומיומי יהפוך לתזכורת חיה למשאלה שנטע בלבו.

 

להפוך את השולחן להזדמנות

כדי שצעדים קטנים באמת ישנו את שולחן החג, נדרשת לא רק יצירתיות אלא גם אמונה – לזכור שמעבר לארוחה ולמסורת של חגיגת השנה החדשה, המטרה היא חיזוק הקשרים והקרבה בין הדורות.
כן, יהיו גם רגעים של ציניות – וזה טבעי. מזמינה אתכם לבחור להגיב בחיוך ובהומור, או אפילו לומר בקריצה:  "זה שיעורי הבית שעינת ממכון לתבונה נתנה לנו". כך גם הספקנים מוצאים את עצמם משתתפים.

הטיפים כאן הם רק התחלה. רוצים עוד רעיונות פרקטיים להעמקת התקשורת המשפחתית?

מוזמנים לקבל פרטים על קורס קצר וממוקד שיתקיים בזום לאחר החגים, או לקרוא על חוויות משותפות בטבע שאנחנו מקיימים לסבים, סבתות ונכדים

שלכם באהבה גדולה

ובברכת המשך התחדשות, משמעות ותשוקה

 

 

חג שמח ושנה טובה