יום חמישי, 5 במאי 2016

משכן האמנים הרצליה, יודפת 7 ,תערוכה מה שכואב מדי לזכור אנו פשוט בוחרים לשכוח. מאת: שרית יוכפז


מה שכואב מדי לזכור אנו פשוט בוחרים לשכוח

*כלה שאינה זוכרת את יום חתונתה * החצר האחורית של גני אירועים - השירותים * עוגת חתונה, נעליים חגיגיות וכוס קריסטל מנייר מתכלה * שמלות כלה למכירה * תיעוד חתונה כמסמך זיכרון פוליטי
 
אמנים משתתפים:

יערה אורן, דור גז, אלישבע לוי, אור מנירום, נטשה קרואנה

אוצר: רן קסמיאילן

 משכן האמנים הרצליה, יודפת 7

פתיחה: מוצ"ש, 21/5/16 בשעה 20:00
נעילה: מוצ"ש  ב 2/7/16


חתונה היא ההבטחה לעתיד ורוד, פנטזיה של אושר ועושר. ההבדל בין הפנטזיה לבין החיים הוא שבפנטזיה החתונה היא הסוף, ובחיים עצמם היא התחלה. ההבטחה שנושאת החתונה באה לידי ביטוי בערב אחד שכולו מסיבת על אחת גדולה: כלה בשמלה של פעם בחיים, חתן בחליפה, אורחים הלבושים במיטב מחלצותיהם, שמפניה, פרחים , כשכולם שחקנים לפני עדשתו של צלם שתפקידו לשמר את האירוע באמצעות זיכרון מצולם.

תערוכה חדשה במשכן האמנים הרצליה – "מה שכואב מידי לזכור אנו פשוט בוחרים לשכוח" מתמקדת בחתונה ותיעודה כנקודת פתיחה למסעות שונים שעושים שימוש בתבנית הטקס המוכרת ותיעודה, בכדי להעלות סוגיות של זיכרון וטראומה הן במישור האישי והן בפומבי. כל אחד מהאמנים המשתתפים בתערוכה: יערה אורן, דור גז, אלישבע לוי, אור מנירום ונטשה קרואנה יוצא למסע אחר  בעקבות האירוע שנקרא "חתונה".

בעבודת וידאו חדשה בת שלושה חלקים, Homewrecker,  מציגה אור מנירום את סיפורה של כלה שאיבדה את זיכרונותיה ואת התיעוד של חתונתה, ומנסה להשיבם על ידי צפייה בסרטוני וידאו ויראליים ביוטיוב. העבודה המשלבת תיעוד של חתונות מרחבי הרשת לצד תיעוד של טקסים פומביים אחרים כמו הפגנות והתנגדות אזרחית, מעלה שאלות על מהות טקס החתונה שבו למעשה בני הזוג הנישאים מפגינים בפני הציבור את חוקיות הקשר ביניהם וכן הצהרה משותפת על חיים משותפים. 

בסדרת הצילומים "מעשייה למכירה" מתחברת נטשה קרואנה (אנגליה) לכלות המפרסמות ברשת את שמלת הכלולות שלהן למכירה. העבודה חושפת מנהג מוזר של אותם נשואים טריים המציעים את שמלת הכלה למכירה, בו הם מוחקים את פניהם בצילומים. זהו ניסיון להפוך את הטקס הפרטי שלהם לאנונימי, גם כשהוא נמצא במרחב הציבורי של הרשת. פעולה זו מייצרת דימויים ביזאריים של האלמנטים התיאטרליים בטקס. קרואנה פותחת בדיאלוג עם הכלות, בעודה מתחזה לכלה המחפשת את השמלה המושלמת, וזאת בכדי לשכנע אותן לשלוח לה את התמונות ברזולוציה גבוהה. הדיאלוגים חושפים בפניה כיצד השמלה הופכת את הלובשת אותה לנסיכה ליום אחד, ולאחריו הופכת לפריט מיותר.

דור גז מציג סקנוגרמות המתבססות על חומרים מתוך הארכיון הפלסטיני-נוצרי שהאמן ייסד בשנת 2009   המוקדש לקהילה זו הפזורה ברחבי המזהת. תחילתו של הארכיון, הכולל היום אלפי תצלומים ומסמכים מהמחצית הראשונה של המאה ה20   , במזוודה שמצא גז מתחת למיטה של סבו וסבתו. הסקנוגרמות המוצגות בתערוכה הן מתוך הסדרה הראשונה שהוצגה בהקשר של הארכיון. הסדרה מספרת את סיפורה של סמירה, שמשפחתה התגוררה ביפו עד 1948  לפני שגורשה לגטו לוד לִיד ומקיפה תקופה של  20 שנים בין ל 1938 – 1958. בסקנוגרמות המוצגות אנו פוגשים את סמירה ביום חתונתה בגטו לוד, שנה לאחר הגלות מיפו. 
* הסקנוגרמות של גז מורכבות מעשרות סריקות שנעשות על ידי שלושה סורקים שונים. כל סורק מתוכנת להציג היבט אחר של החומר הנסרק, ומאוחדות לכדי דימוי אחד.

אלישבע לוי יצרה מיצב המורכב מעוגת חתונה, נעליים חגיגיות וכוס קריסטל  -מהפריטים המרכיבים את  האריזה הקסומה והמפתה של החתונה. פריטים חגיגיים אלו עשויים מנייר הם קליפות דקות ופריכות של הקיום הצרכני, בזמן בו אנו פחות אזרחים ויותר צרכנים. לוי שומרת את ההבטחה הגלומה בהן, בד בבד עם עליבות מהדהדת, ששמורה לכל פני שטח משוללי תוכן.

יערה אורן מתפרנסת בין השאר מצילום חתונות. בכל ערב שבו היא חלק מנותני השירות הבלתי נראים בגני אירועים שונים היא מבצעת טקס קטן אישי ופרטי בזמני ההמתנה של האירוע (לפני שהחלו להגיע האורחים, או לקראת סופו), ובו היא מתעדת את עצמה אל מול המראה של חדר השירותים. סדרת הצילומים שתוצג "אני. חתונות. שירותים" מונה שלושים תצלומים של חדרי שירותים שונים, ומספקת הצצה לתפרים הגסים של התפאורה המצויצת של גני האירועים, ולנותני השירות השקופים שמקיימים את האשליה.

משכן האמנים הרצליה:
משכן האמנים הרצליה הוא מרחב פעולה יצירתי ומשתנה תדיר התומך ביצירה, הפקה, הצגה והפצה של אמנות עכשווית באמצעות תכניות שהות אמן, חלל תצוגה וחללי עבודה לאמנים.
המשכן ששוכן במתחם בעל היסטוריה ארוכה, הוקם בשנת 1995 על ידי ורדה גנוסר. בימים אלו מחדש המשכן את פעילותו כחלל פעיל ורלוונטי, ומשמש בית לקהילה גדלה והולכת של אמנים, אוצרים, חוקרים ושותפים מהארץ והעולם, מעולם האמנות ומחוצה לו. במשכן מפותחות תוכניות שהות אמן מותאמות אישית, מוצגים פרויקטים מתחלפים, מופעלים פרויקטים קהילתיים שונים, והוא משמש בית בן ארבעה חללי פעולה עבור אמני הבית שמתחלפים כל שנתיים.


ימים ב׳ ו-ד׳ - 11:00-15:00       
ימים ג׳ ו-ה׳ - 15:30-18:30
יום ש׳ - 10:00-13:00


הכניסה הינה ללא תשלום

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

עיריית תל אביב- יפו: סדרי פסח קהילתיים וציבוריים בצל מלחמת חרבות ברזל מאת שרית יוכפז

                                                       צילום:   רועי דוד                                                                עירי...