הצלמים
ירושלים בעיני צלמיה 1900–1950
The Camera Man
Women and Men Photograph Jerusalem,
1900–1950
ירושלים היא אחת הערים המצולמות ביותר בעולם.
כבר ב-1839, השנה שבה הומצא הצילום, הגיעו לעיר הרפתקנים וחוקרים שהחלו לצלמה. בסוף
המאה התשע-עשרה החלו לפעול בה צלמים מקומיים תושבי העיר. בתקופת המנדט הבריטי החל הצילום
להתבסס ככלי דמוקרטי המשפיע על כל תחומי החיים והחברה. הצלמים שנמלטו מגרמניה הנאצית
והגיעו ארצה בשנות השלושים הביאו עמם את הפוטו-ג'ורנליזם ואת "הראייה החדשה"
וטמנו בארץ את זרעי הצילום האמנותי המסחרי.
צלמי ירושלים, נוצרים, מוסלמים ויהודים,
פעלו מתוך ובתוך חתכי אוכלוסייה ומרחבי פעולה תרבותיים-דתיים שונים זה מזה. בעבודתם,
המבטאת את מורכבותה של העיר, תיעדו את חיי היומיום שלהם – מפגש רב-ממדי בלתי נמנע עם
כל שכבות האוכלוסייה בעיר מרובת הדתות והקהילות. מבטם של הצלמים הירושלמים ייחודי:
הוא חורג מהמבט האוריינטליסטי האידיאי וגם מורכב יותר מהצילום הציוני ה"מוזמן",
שהדגיש את מפעל ההתיישבות ואת האדם הציוני החדש.
תערוכה זו מציגה את צלמי העיר, הן המוכרים
והן מי שנעלמו מעל דפי ההיסטוריה. התערוכה חושפת פרק שטרם סופר בהיסטוריית הצילום בארץ
ישראל וגם פרק בתולדות העיר ירושלים.
הצלם צדוק בסן -הצלם היהודי הראשון- צילומיו מופיעים במוזאון מגדל דויד
. ובספר : לכבוד התערוכה- ירושלים בעיני צלמיה 1900-1950.
צדוק בסן
1956-1882 הצלם היהודי הראשון
שנולד בארץ-ישראל, ו"צלם
החצר" של קהילת היישוב-הישן בירושלים,
צדוק בסן אהב לצלם נושאים שונים ומגוונים
המייצגים את מרקם חייה של העיר כולה, על שכונותיה ותושביה, כולל הישוב-החדש.
בסן, בן למשפחה חרדית בעיר העתיקה, למד
בישיבת "עץ חיים".
בעידודו של אביו פיתח את נטייתו לציור,
ובד בבד עם לימודי התורניים החל לצייר דיוקנאות וציורי נוף של ירושלים. נקרתה בפניו
באותם ימים הזדמנות ללמוד צילום אצל הצלם היהודי ויליאם אדלשטיין; והוא נשבה בקסמו
של המדיום החדש. בהיותו בן 18 בלבד, רכש בסיועה של משפחתו את הסטודיו של הצלמים רפאלוביץ'
וזקס בעיר העתיקה. שנה לאחר מכן, נישא לבחירת לבו, לאה-שרה לבית זקס; לזוג לא נולדו
ילדים. במשך כחצי-מאה תיעד בסן בדיוקנאותיו המצולמים ובצילומיו הרבים בחוצות העיר ובמוסדותיה,
את רוח הזמן ואת הווי החיים היהודי בעיר. לימים, העביר את הסטודיו שלו מן העיר העתיקה
אל בניין ברחוב החבשים ומאוחר יותר עבר לסטודיו חדש ברחוב ישעיהו פינת פראג.
דיוקן אישי
לכל צילומיו, כולל צילומי-החוץ שלו, השתמש
בסן בפלטות זכוכית במצלמת הסטודיו הכבדה שלו. מתצלומיו ניכר כי נקודת המבט שלו בייחס
לאובייקטים המצולמים ובייחס למקור האור מוקפדת ביותר, ומטרתה לאפשר להיבטים מטאפיזיים-רוחניים
בהוויית היומיום להתגלות ולהראות בעד הממשות השגרתית והמוכרת לכאורה.
צדוק בסן פעל משנת 1900 כצלם הקהילה החרדית
בירושלים. ב-1912 השתקע, בסמוך לסטודיו שהקים
בסן בשכונת החבשים, "בית היתומות הכללי על שם וינגרטן". לצרכי התרמת נדבנים
יהודים מחו"ל ביקש מייסד ומנהל המוסד דוד וינגרטן מבסן לתעד את היתומות ואת הפעילויות
המגוונות שהתקיימו במוסד. במשך כשלושים שנה תיעד
צדוק בסן את
היתומות במוסד וינגרטן ויצר מה שיתפש בהמשך
כארכיון חזותי-היסטורי הבוחן אחד מבתי החסד שהתקיימו בירושלים ושפעילותו נמשכת גם היום.
לכבוד לי כי צדוק בסן ז"ל -היה הדוד של הסבא שלי-
אליהו בסן זצ"ל
שהיה רב ומורה בישיבת עץ חיים ירושלים. .
ואבי היה מאיר בסן.ז"ל.
שבילדותי סיפר לי רבות בשבחו של צדוק בסן
הצלם המיוחד.
כנראה ירשתי קצת מהגנים המשפחתיים ואני
עוסקת בעיתונות וצילום
שנים רבות.
בית חולים ביקור רופאים-צילם:צדוק בסן באדיבות
בית צבי. הארכיון הציוני.
הארכיון הציוני.
שהגעתי לתערוכה הצלמניה של צלמים משנת
1900-1950. התרגשתי לראות בתערוכה את צילומיו מעטרים את התערוכה ואת הספר החדש" הצלמים-ירושלים בעיני צלמיה
1900-1950
תמונות באדיבות:בית צבי. הארכיון
הציוני מכללת הדסה ירושלים. מוזיאון מגדל דויד
הצלמים
ירושלים בעיני צלמיה 1900–1950
المُصوِّرون
القدس بعُيون مُصوِّريها
1900–1950
The
Camera Man
Women
and Men Photograph Jerusalem, 1900–1950
מוצג בתערוכה במגדל דויד בירושלים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה