"טחינה הררית" מביאה עמה בשורה קולינרית, בריאותית וצרכנית למטבח הישראלי. מאת: שרית יוכפז

מאתיופיה דרך טורקיה ועד השולחן הישראלי: הטחינה החדשה מציבה רף גבוה למקומיות במחיר אטרקטיבי.

טחינה של בית בייצור מסורתי מבשרת על שינוי מהותי בקטגוריה, ומציגה מוצר איכותי הנשען על תהליכי ייצור קפדניים תוך שימוש בטכנולוגיה מתקדמת, ועם זאת מצליחה לשמר אופי מסורתי ואותנטי, ממש כמו טחינה בייצור ביתי.

הכירו את השחקנית החדשה בשוק – "טחינה הררית" משומשום אתיופי הנחשב למעודן יותר בטעמו, בייצור טורקי באבני ריחיים מסורתיות ובטמפרטורה נמוכה במיוחד אשר שומרת על ערכיה התזונתיים, שמושקת בכל הרשתות במחיר אטרקטיבי של 9.90 שח' בלבד.

  

"טחינה הררית" מביאה עמה בשורה קולינרית, בריאותית וצרכנית למטבח הישראלי. מדובר בטחינה המיוצרת בשיטת טחינה מסורתית באבני ריחיים, ובהליכי ייצור קפדניים, כאלו שעושים את ההבדל הניכר לעין, לחיך ולבריאות.

הליך הסינון הקפדני לא מסתפק בפחות משלוש רמות של סינון – כשהשלב האחרון נעשה תוך שימוש בטכנולוגיה מתקדמת הכוללת עין דיגיטלית שבוררת בקפדנות את כל מה שאינו שומשום טהור.

לצורך השוואה, טחינה שלא עוברת  תהליכי סינון וניקוי דומים תהיה הרבה פחות צחורה – מה שמספק מדד על טיבה של הטחינה, שכן ככל שצבעה בהיר יותר, כך היא נחשבת לאיכותית יותר, הן בשל הליכי הסינון והן, ובעיקר, מפני שגרגירים אשר עברו טחינה מהירה מתחממים במהלכה – מה שמעניק להם צבע כהה יותר - ומאבדים את רוב הערכים התזונתיים החיוניים שבשומשום. 

לאחר הסינון מנוקה השומשום בעזרת סיבובי תוף עם מים, ולאחריו מיובש השומשום בתנור פתוח בטמפרטורה שאינה עוברת 50 מעלות, בכדי למנוע התחממות יתר שתוביל לקלייתו – מה שאחראי ישירות על ערכה התזונתי של הטחינה.

תהליך הטחינה הסופי נעשה באבני ריחיים מסורתיות בהן לא נוצרת טמפרטורה שעולה על 30 מעלות – מה שגורם להמשך בישול של הטחינה, וכאמור, פוגם בערכיה התזונתיים.

התוצאה היא טחינה חלקה, בהירה וצחורה, בעלת טעמים מעודנים הנובעים מבחירת הזן, מהליך הסינון והייבוש, ומאופן טחינה בלתי מתועש.

להשיג ברשתות המזון ובחנויות המובילות
כשרות: בד"צ יורה דעה ורבנות הראשית לישראל
מחיר: 9.9 שח' ל-500 ג'.

מומלץ.