שרית יוכפז בעלת המגזין

שמי שרית יוכפז.
אני עתונאית מזה עשרים וחמש שנים.
אני בוגרת אונברסיטת בר אילן תעודת הוראה, הסטוריה וספרות, והמכללה למנהל למדתי תקשורת..
בעלת תעודת עיתונאית של "אגודת העיתונאים תל אביב", ו"אגודת העיתונאים הממשלתית".
כתבתי בעיתונות ארצית, מגזינים לנשים ולתיירות, מקומונים ואתרי אינטרנט.
הגשתי מזה 10 שנים פינה ברדיו קול חי FM93 בנושא תיירות תרבות וארועים מיוחדים.
בהמשך למדתי גם לימודי תעודה רפואה משלימה, איפור מקצועי (כדי שיהיה לי רקע לכתוב בנושאים הללו).
הרצאתי בנושאי תקשורת ועיתונות.
מתנדבת בשעות הפנאי ל"אגודה למען העיוור", ל"נשות הדסה" ומתנדבת למשמר האזרחי.
אוהבת ים, ספורט, בעלי חיים והום סטיילינג.

המגזין של שרית יוכפז

תוכלו למצוא המלצות למשפחה בנושאים הבאים: אופנה, טיפוח ויופי, אקססוריז, בריאות, צרכנות, חדש על המדף, ספרים, תרבות, הצגות, סרטים, תערוכות, תיירות, טיולים יפים, ספא, מסעדות, לייף סטייל, סקירת על מסיבות עיתונאים ועוד...

שרית יוכפז

שרית יוכפז

חפש במגזין זה

רשומות פופולריות

ארכיון המגזין

יום שלישי, 3 ביולי 2018

משפחת ג'ניוס מאת: גבי אשרה. הוצאת פרדס -שרית יוכפז



משפחת ג'ניוס
מאת: גבי אשר
עורך: עמרי הרצוג
סידרת מלח מים
הוצאת פרדס
*******
199 עמודים,  69 ש"ח

ג'ניוס היא חברת תוכנה ישראלית גדולה. היא אינה משפחה, על אף שהיא מכונה כך בימי הגיבוש של העובדים או בפתקים המצורפים למתנות החג. בכל זאת, האנשים שעובדים בה מבלים זה עם זה יותר מאשר עם ילדיהם או עם חבריהם. הדמויות שעובדות תחת אור הניאון מקיימות יחסי עבודה מקצועיים, אך מאחוריהן רוחשים תשוקות ועלבונות, נאמנויות ורדיפות כוח, רגעי משבר וחסד. 
שנים-עשר הסיפורים של משפחת ג'ניוס מישירים מבט מפוכח, מפעים בדקות האבחנה שלו, אל עולם העבודה הישראלי ואל הדמויות שמאכלסות אותו: המנכ"לית והמתכנתים, מנהלי הצוותים והמזכירות, המנקות ומנהלות כוח האדם. הם נוגעים ללב, מצחיקים או מאיימים, כשהם מתבוננים בתמונות קצרות משגרת המשרד: עובד שממתין לקידום שלעולם לא מגיע, מנהל התמיכה שנוסע לחו"ל יותר ממה שנחוץ, מנהל בכיר שפוטר ונזקק לחסדיו של יריב נושן, המנקה שפוגשת את הסמנכ"ל בנסיבות יוצאות דופן, מנהלת כוח האדם שסוגרת חשבונות עם מועמד מבטיח.
אולם משפחת ג'ניוס אינו מספר רק על עולם ההיי-טק ועל היצרים שפועלים בו באופן גלוי וסמוי. הוא משתמש בו כדי לפענח בעדינות את הקוד של הישראליות עצמה ואת מערכות היחסים שהיא מפעילה.
במשפחת ג'ניוס מזדהרות יכולותיו של גבי אשר כמספר. הוא מזהה בדיוק כירורגי נדיר את צפונותיהם של דמויותיו ומתחקה באמצעותן אחר חומרי החיים עצמם: על המריר והמתוק, על הכאב, החמלה ואפשרות התיקון שהם מאפשרים.
ספרו הקודם, זיכרון כמעט מלא (פרדס, 2015), זכה לשבחי הביקורת והקהל.


גבי אשר עובד כ-25 שנה בחברות היי-טק במגוון תפקידי פיתוח וניהול. מזה כשנה הוא ברילוקיישן בסינגפור מטעם החברה בה הוא עובד בשש השנים האחרונות.
הסיפורים נכתבו בהשראת ניסיונו האישי וחוויותיו מעולם ההיי-טק.
ההיי-טק הישראלי הוא סיפור הצלחה. הוא מכיל את כל מגוון פניה של החברה הישראלית. הוא נוצץ, הוא משלם משכורות נדיבות. הוא הקטר המושך אחריו את הכלכלה הישראלית.
בהיי-טק הישראלי התחושה – והאמת יש לומר – שהשמיים הם הגבול, אם אתה מוכן לעבוד קשה ולשלם את המחיר.
אולם אי אפשר להתעלם מהצדדים האפלים של העולם הנוצץ הזה. חברות ארוכת שנים, אבל תלויית מיקום. אחרי שתחליף את מקום העבודה, היא היתה כלא היתה.
אי אפשר להתעלם מהקלות והאכזריות בה מפוטרים עובדים. גבי אשר פוטר בגיל 49, ישב בבית במשך ארבעה חודשים, וניהל פגישות אין ספור עם מכרים וחברים בניסיון לקבל עזרה.
אי אפשר להתעלם מתחושת האי וודאות המונחת כחרב על הצוואר, אווירת הניכור, הניצול והיחס המחפיר כלפי העובדים שאין להם קיום כבני אדם והם מכונים "משאב אנוש" או "ראש", מהסיוט הטמון בנסיעות לחו"ל, שהן לכאורה הדובדבן שעל הקצפת, מהמשכורת הגלובלית המחייבת את העובד להיות זמין 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע ועוד ועוד.     



0 תגובות:

הוסף רשומת תגובה