רציתי לספר על ספר חדש בשם אפקט נוצת הקסם/ מלאני וורנר,
מה עומד מאחורי הפופולריות הגואה של רפואה אלטרנטיבית. למה היא כל כך מצליחה? מהן הסיבות המדעיות שגורמות לפתרונות אלטרנטיביים כמו טיפולים אנרגטיים או דיקור סיני לעבוד על חלק מהאנשים? איך השיטות עומדות במבחן הניסיון ובמבחן המדע?
דמבו הפיל מקבל מטימותי, עכבר הקרקס והסייד קיק שלו, "נוצת קסם" אותה הוא מחזיק בחדק שלו ומאמין שבכוחה הוא עף. זאת הנוצה ששם הספר מתייחס אליה, כיוון שמדובר בתעשייה המגלגלת סכומי כסף גדולים ובנויה בעיקר על כוחה של האמונה.
משנות ה-90 הרפואה המשלימה החלה לתפוס נוכחות גדולה יותר בחיינו. בשלהי שנות ה-90 נחקק חוק במדינת וושינגטון שסיפק החזרי ביטוח גם לטיפולים משלימים. גם בארץ שירותי הרפואה המשלימה החלו לחדור לבתי החולים ולקופות בשנות ה-90, החל מכניסו לתוקף של חוק ביטוח הבריאות הממלכתי ב-1995. רוב מי שפונה לרפואה המשלימה הן נשים ברמות השכלה והכנסה גבוהות שמאוכזבות מהטיפול הקונבנציונלי שקיבלו.
הספר מנסה להסביר מה עומד מאחורי הפופולריות הגואה של רפואה המשלימה ומה תפקיד הקשר בין הגוף לנפש בריפוי. מהן הסיבות המדעיות שגורמות לפתרונות אלטרנטיביים כמו טיפולים אנרגטיים או דיקור סיני לעבוד על חלק מהאנשים? לשם כך היא מראיינת מטפלים אלטרנטיביים מתחומים שונים וגם אנשי מדע ורפואה שחוקרים את תופעת הפלצבו. בוחנת מה אנחנו יודעים על אותה רפואה משלימה המוצעת היום הרבה פעמים לצד רפואה מבוססת ראיות גם בגופים רפואיים ממוסדים. מהן ההשפעות הפסיכולוגיות על המטופלים? האם מתן אמון בשיטות הללו מסייע לריפוי? האם טיפול דמה יכול לגרום לשיפור ממשי? האם זה אתי להציע אותו? ואם כן האם זה לא פותח את הדלת בפני כל מיני שרלטנים ומוכרי תרופות פלא.
הספר סוקר בקצרה את ההיסטוריה של הרפואה הקונבנציונלית והמשלימה. מהיפוקרטס וגלן שדחו את השיטות השמאניות והאמונה ברוחות, אלים ומכשפים, וייסדו את מדע הרפואה שמתבסס על חוקי הטבע. היוונים האמינו שמחלות נגרמות באופן טבעי מגורמים סביבתיים. על פי הרפואה היוונית בריאות הגוף וגם מצבי הרוח היו קשורים לאיזון בין ארבע ליחות (דם, ריר, מרה צהובה, מרה שחורה). כלי הריפוי היו בעיקר הקזת דם, חוקנים, חומרים משתנים וסאונות. ואז להיווסדן של שיטות ריפוי אלטרנטיבי ידועות כאקופונקטורה אוסטאופתיה וכירופרקטיקה.
האקופונקטורה למשל נוסדה בסין במאה הראשונה לספירה, כשאליטה מסוימת החלה להתרחק מהאמונה שמחלות נגרמות באופן על טבעי על ידי אלים ושדים. העדות לכך נמצאת ב"ספר הרפואה של הקיסר הצהוב", שמדבר על כוחות פנימיים ועל זרימה של דם ו"צ'י" בערוצים שנקראים "מרידיאנים". הסינים כמו היוונים האמינו שיש איזון אופטימלי בין נוזלי הגוף. אלא שהדרך לאזן את הגוף היא באמצעות דיקור נקודות מסוימות. במאה ה-19 תגליות חדשות בביולוגיה כמו חקר התא וגילוי השפעת החיידקים שינו את מדע הרפואה. בניסיון להביא למודרניזציה של סין אסר הקיסר ב1822 טיפול ברפואה סינית, כגון מוקסי (שריפת עשבי מרפא) ואקופונקטורה. אבל בהעדר פרישה של מוסדות רפואיים מודרניים הרפואה הסינית השתמרה באזורי הספר. ובשנות ה-60 מאו החייה אותה גם מטעמים לאומנים וגם כדי לספק אלטרנטיבה לשירותי הבריאות היקרים.
הבעיה היא שקשה לבדוק את יעילותם של טיפולים כמו רייקי, דיקור סיני או כירופרקטיקה כיוון שבניגוד לטיפול בכדורים בו ניתן גם לתת כדור דמה, כאן צריך לתכנן בקפידה את קבוצת הביקורת ואת הניסויים. וורנר מראיינת מספר חוקרים שניסו לעשות זאת על אף הקשיים. היא כמובן עוסקת גם בכוחו של אפקט הפלצבו ומביאה מחקרים חשובים שבחנו את השפעותיו לאורך השנים. מחקר אחד הראה שהגינונים והיחס של המטפל חשובים לא פחות, וכך גם היחס והתקווה כלפי שיפור, מה שמסביר אולי חלק מההצלחה של הרפואה המשלימה. על פי המחקרים תכונות כמו אמפטיה, יכולות הקשבה, קשר עין ואווירת ביטחון נותנים תוצאות יותר טובות וחלק מהמטפלים האלטרנטיביים שוורנר נפגשת איתם מדגימים בדיוק תכונות אלו.
אנחנו למדים שפלצבו עובד רק במצבים מסוימים, ולפרק זמן מוגבל. הפלצבו פועל בזכות היכולת של המוח לשחרר דופאמינים וחומרים אחרים, וכל זאת בזכות פעילות של קליפת המוח הקדם חזיתית. לכן פלצבו לא פועל בחולי אלצהיימר, אבל כנראה כן עוזר מאוד בלהפיג כאב.
האנשים שוורנר מראיינת קושרים לעיתים קרובות את הבעיות הרפואיות לגורמי מתח נפשיים. מסתבר שכ-40 אחוז מאמריקאים חיים עם כאבים כרוניים. מדובר על מטריה רחבה של מצבים רפואיים ממיגרנות ועד פיברומיאלגיה. חלקן מתפרצות בעקבות אירועים טראומתיים שונים - כמו חבלות פיזיות, טראומות ולחץ נפשי. המחקרים מראים שלמצב הנפשי של המטופל יש השפעה על תהליך הריפוי. המוח גם יכול לתעתע בנו לדווח על כאב פנטום, או לא לדווח על כאב בפציעה. ישנם מצבים בהם מטופלים מדווחים על כאב שלא נמצא לו שום גורם פיסי. כלומר הכאב הוא מצב מאוד חמקמק שבעצם "בראש שלנו" לטוב ולרע ויתכן שניתן לרתום את אפקט הפלצבו לטובתנו אם רק נבין טוב יותר את המנגנון.
וורנר, עיתונאית חוקרת, התחילה את הקריירה שלה בכתיבה על עסקים עבור מגזין Fortune וסיקור עמק הסיליקון, אבל בשנים האחרונות הקריירה שלה קבלה תפנית כשהחלה לכתוב על מזון עבור הניו יורק טיימס. ספרה הראשון עסק בתעשיית המזון המעובד, ואילו הספר הנוכחי צולל לעולם הרפואה המשלימה, והכוח המרפא של האמונה.
ספר מומלץ. אהבתי..
מאת: שרית יוכפז
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה