ישנתם מצוין ועדיין נראים עייפים? מה כדאי לדעת על כהויות מתחת לעיניים. מאת: שרית יוכפז

 

ישנתם מצוין ועדיין נראים עייפים? מה כדאי לדעת על כהויות מתחת    לעיניים

באדיבות:  אדלה שר קוסמטיקס, מתמחה בטיפול בכהויות מתחת לעיניים.

לא רק חוסר שינה: גנטיקה, פיגמנטציה ומבנה הפנים יכולים להשפיע על מראה האזור שמתחת לעיניים. למה קרם לא תמיד מספיק? ומה חשוב להבין לפני שבוחרים טיפול? באדיבות:  אדלה שר קוסמטיקס, מתמחה בטיפול בכהויות מתחת לעיניים.

"אתם נראים עייפים" היא הערה מוכרת למי שמתמודדים עם כהויות מתחת לעיניים, גם אחרי לילה של שינה טובה. אלא שהמראה הכהה לא בהכרח מעיד על עייפות. לעיתים מקורו בפיגמנטציה, לפעמים בעור דק או במבנה שיוצר צל, ובמקרים רבים בשילוב של כמה גורמים. כדי לבחור טיפול מתאים ולתאם ציפיות, כדאי להתחיל בהבנת הסיבה.

כהויות הן שם אחד לכמה מצבים שונים - לא כל מה שנראה כהה מתחת לעיניים הוא כתם בעור. הצטברות פיגמנט, כלי דם שנראים דרך עור דק, שקעים ונפיחות שיוצרת צל יכולים להוביל למראה דומה. לכן, לפני שבוחרים מוצר או טיפול, חשוב להבין מה מקור הכהות.

שינה טובה יכולה לעזור, אבל לא תמיד לפתור - מחסור בשינה עשוי להבליט כהויות קיימות, אך הוא אינו ההסבר היחיד להן. כאשר המקור הוא גנטי, פיגמנטרי (פיגמנט) או קשור למבנה האזור, גם שינה מספקת לא בהכרח תעלים אותן.  

גם לגנטיקה יש תפקיד - כהויות יכולות להופיע כבר בגיל צעיר ולעבור במשפחה. גוון העור, עוביו ומבנה האזור שמתחת לעיניים משפיעים על המראה. עם הגיל, שינויים בעור וברקמות עשויים להבליט את הכהויות עוד יותר.

שפשוף העיניים עלול להחמיר את המצב - גירוד ושפשוף חוזרים, למשל בעקבות אלרגיה או גירוי, עשויים לתרום להופעת כהויות. אם האזור מגרד, צורב או מתקלף, כדאי לברר את הסיבה ולטפל בה לפני שמוסיפים תכשיר נוסף לשגרת הטיפוח.

הגנה מהשמש חשובה גם באזור העיניים - חשיפה לשמש עשויה להגביר ייצור מלנין ולהבליט כהויות שמקורן בפיגמנטציה. משקפי שמש ומסנן קרינה רחב טווח, עם SPF של 30 לפחות, הם חלק מההגנה היומיומית. יש להשתמש במסנן בהתאם להוראות ולהימנע ממגע עם העיניים.

 קרם עיניים אינו פתרון לכל סוג של כהות - תכשירים מסוימים עשויים לסייע בשיפור מראה העור או בהפחתת פיגמנטציה, אך אינם נותנים מענה לכל הגורמים למראה הכהה. שקע שיוצר צל דורש התייחסות שונה מכתם פיגמנט. גם הכיתוב "לטיפול בכהויות" על האריזה אינו מבטיח התאמה למקרה האישי.

באזור העדין הזה, טיפול אגרסיבי עלול להזיק - עור העפעפיים רגיש וחומרים פעילים או טיפולי הבהרה שאינם מותאמים לו עלולים לגרום לגירוי. אין להעתיק אוטומטית את שגרת הטיפוח של שאר הפנים לאזור שמתחת לעיניים. התאמת החומר, הריכוז ואופן השימוש חשובה במיוחד כאן.

בחירת הטיפול מתחילה בהתאמה אישית - אפשרויות הטיפול עשויות לכלול תכשירים, טיפולי עור ובמקרים מתאימים גם הליכים רפואיים. הבחירה תלויה במקור הכהות, בגוון העור ובמצבו. חשוב לברר מה הטיפול אמור לשפר, מהם הסיכונים ומי מוסמך לבצע אותו.  

כדאי לצפות לשיפור מציאותי ולהיזהר מהבטחות להעלמה - תוצאות הטיפול משתנות מאדם לאדם ולעיתים השיפור חלקי בלבד. לפני שמתחילים, כדאי לשאול מה ניתן להשיג במקרה המסוים, מתי אפשר להעריך את התוצאה והאם צפויה תחזוקה בהמשך. הבטחה גורפת להעלמת כל סוגי הכהויות אינה משקפת את מגוון הגורמים להן.

יש שינויים שמצריכים בדיקה רפואית - כהויות הן בדרך כלל עניין אסתטי, אך שינוי שמופיע מתחת לעין אחת ומחמיר, או נפיחות שמלווה בכאב, באודם או בהפרעה בראייה, מצריכים בירור רפואי. במצבים כאלה, הבדיקה קודמת לטיפול הקוסמטי.

צילום באדיבות שר קוסמטיקס 

יום הסוכרת הבינלאומי/ הקשר המדאיג בין סוכרת לאלצהיימר. מאת שרית יוכפז

 

                                                 סוכרת אילוסטרציה (צילום: magnific).

יום הסוכרת הבינלאומי

הקשר המדאיג בין סוכרת לאלצהיימר: האם שמירה על רמות הסוכר יכולה להגן גם על המוח?

מחקרים חדשים מחזקים את ההבנה שסוכרת מסוג 2 אינה פוגעת רק בלב, בכליות ובכלי הדם, אלא גם קשורה לעלייה משמעותית בסיכון להתפתחות דמנציה ואלצהיימר. סקירה מדעית חדשה מצביעה על קשר מורכב בין בריאות מטבולית לבריאות המוח ומעלה מחדש את השאלה עד כמה אפשר להשפיע על הסיכון לדמנציה באמצעות מניעה, טיפול תרופתי ואורח חיים • לרגל יום הסוכרת הבינלאומי מסביר ד"ר פיוטר מליקוב, נוירולוג מומחה ומנהל מרכז מליקוב לנוירולוגיה ורפואה מתקדמת, על הקשר בין שתי המחלות ועל החשיבות של הטיפול התזונתי

רובנו מכירים את הסיכונים הבריאותיים הכרוכים בסוכרת: פגיעה בכלי הדם, מחלות לב, פגיעה בכליות ובעיניים. אלא שבשנים האחרונות מצטברות יותר ויותר עדויות לכך שלמחלה יש השלכות משמעותיות גם על אחד האיברים החשובים ביותר בגוף - המוח. הקשר בין סוכרת מסוג 2 לבין ירידה קוגניטיבית ודמנציה הופך לנושא מרכזי במחקר הרפואי ומדגיש כי הטיפול בסוכרת עשוי להיות חשוב לא רק להארכת החיים, אלא גם לשמירה על איכותם ועל התפקוד המוחי לאורך השנים.

לקראת יום הסוכרת הבינלאומי המצוין ב-14 בנובמבר, מספר ד"ר פיוטר מליקוב, נוירולוג מומחה ומנהל מרכז מליקוב לנוירולוגיה ורפואה מתקדמת, על סקירה מדעית רחבת היקף שפורסמה בכתב העת Diabetologia המציגה תמונה מדאיגה: אנשים עם סוכרת מסוג 2 נמצאים בסיכון גבוה בכ-60%–70% לפתח דמנציה מכל סוג בהשוואה לאנשים שאינם חולים בסוכרת. הסקירה מתארת את הקשר בין הפרעות מטבוליות, עמידות לאינסולין, פגיעה בכלי הדם ותהליכים ניווניים במוח ומצביעה על הזדמנויות למניעת דמנציה לאורך החיים.

לדברי ד"ר מליקוב, אחת התובנות המרכזיות העולות מהסקירה היא שדמנציה אינה מחלה אחת, אלא תסמונת שיכולה לנבוע ממספר תהליכים פתולוגיים במוח. "אלצהיימר היא אחת הצורות המוכרות והשכיחות שלה אך קיימים גם סוגים נוספים ובהם דמנציה וסקולרית, הנגרמת כתוצאה מפגיעה באספקת הדם למוח, ודמנציה מעורבת, המשלבת מספר תהליכים". החוקרים מסבירים כי סוכרת מסוג 2 עלולה להאיץ תהליכים הפוגעים בכלי הדם הגדולים והקטנים במוח, לגרום לפגיעה בתפקוד כלי הדם המוחיים, לעודד תהליכים דלקתיים ולהשפיע על מנגנונים הקשורים לתפקוד תאי העצב.

אחד המנגנונים הנחקרים הוא עמידות לאינסולין במוח. לאינסולין יש תפקידים חשובים גם בפעילות המוח, לרבות בוויסות חילוף החומרים של תאי העצב, בתקשורת בין תאים ובתהליכים הקשורים לשמירה על תפקוד תקין של רקמת המוח. כאשר מנגנוני האינסולין נפגעים עלולות להיות לכך השלכות על בריאות המוח. בנוסף, רמות סוכר גבוהות לאורך זמן מעודדות הצטברות של תוצרים הנקראים AGEs העלולים להגביר עקה חמצונית, דלקת ופגיעה בכלי דם קטנים. כל אלה עשויים להשתלב בתהליכים המובילים לפגיעה מוחית ולירידה קוגניטיבית. חשוב להדגיש: החוקרים אינם טוענים שסוכרת גורמת בהכרח לאלצהיימר או שקיים מנגנון יחיד המסביר את הקשר. מדובר במערכת מורכבת של גורמי סיכון ותהליכים ביולוגיים שעשויים להגדיל יחד את הסיכוי להתפתחות דמנציה.

"הקשר בין סוכרת לפגיעה מוחית הוא קשר משמעותי שאנחנו מבינים כיום טוב יותר", מסביר ד"ר מליקוב. "רמות סוכר גבוהות לאורך זמן עלולות לפגוע בכלי הדם ולהוביל לפגיעה באספקת החמצן וחומרי ההזנה לרקמת המוח. הצטברות של פגיעות כאלה לאורך שנים עלולה לפגוע בתפקודים קוגניטיביים ולהעלות את הסיכון להתפתחות דמנציה. בפרקטיקה הקלינית אנחנו בהחלט פוגשים את ההשלכות: אצל חלק מהמטופלים עם סוכרת ממושכת ניתן לראות קשיים בזיכרון, בהאטה של מהירות החשיבה, בקשב ובתפקודים הניהוליים". לדבריו, חשוב להדגיש שלא כל אדם עם סוכרת יפתח דמנציה, ושלא כל ירידה קוגניטיבית אצל אדם עם סוכרת נובעת ממנה. אבל סוכרת היא גורם סיכון משמעותי, ולכן יש חשיבות רבה לאיזון מטבולי, לטיפול בגורמי סיכון נוספים ולזיהוי מוקדם של שינויים קוגניטיביים.

אחד הממצאים המעניינים בסקירה הוא שהקשר בין סוכרת לדמנציה עשוי להתחיל עוד בשלב הטרום-סוכרתי. במחקר תצפיתי שנכלל בסקירה, אנשים עם טרום-סוכרת נמצאו בסיכון גבוה ב-12% לפתח דמנציה בהשוואה לאנשים עם רמות סוכר תקינות. כמו כן, נמצא כי בקרב אנשים שכבר אובחנו עם סוכרת מסוג 2, רמות גבוהות במיוחד של המוגלובין מסוכרר (HbA1c) נקשרו לסיכון מוגבר לדמנציה. גם לגיל שבו מתפתחת הסוכרת יש משמעות. מחקרים ארוכי טווח מצביעים על כך שאבחון סוכרת בגיל צעיר יותר קשור לסיכון מצטבר גבוה יותר לדמנציה בהמשך החיים. "המשמעות היא שלא כדאי להמתין להופעת סיבוכים כדי להתחיל להתייחס לבריאות המטבולית. איתור מוקדם של טרום-סוכרת, מניעת התקדמותה לסוכרת וטיפול בגורמי הסיכון הנלווים עשויים להיות בעלי חשיבות גם לבריאות המוח בעתיד", אומר ד"ר מליקוב.

ההתפתחות המעניינת בשנים האחרונות היא בתחום הטיפולים התרופתיים בסוכרת. תרופות חדשות, ובמיוחד תרופות ממשפחתGLP-1 , מעוררות עניין רב בקרב חוקרים בשל השפעותיהן האפשריות מעבר לאיזון רמות הסוכר. הסקירה מציגה ממצאים ממחקרים תצפיתיים ומניתוחים של ניסויים קליניים שלפיהם תרופות ממשפחה זו עשויות להיות קשורות להפחתת הסיכון לדמנציה ולירידה קוגניטיבית. אם בעבר הטיפול בדמנציה התמקד בעיקר באבחון ובתרופות המיועדות להאטת התקדמות המחלה או להקלה על תסמיניה, כיום גוברת ההבנה שיש חשיבות גם למעטפת הטיפולית הכוללת. תזונה, פעילות גופנית, איזון מחלות רקע ומעקב רפואי הם חלק מהתמונה. הסקירה החדשה מדגישה כי התערבויות באורח החיים, הכוללות תזונה בריאה, פעילות גופנית, הפחתת עישון ואלכוהול וטיפול בגורמי סיכון קרדיווסקולריים, עשויות לתרום לשיפור מסוים בתפקוד הקוגניטיבי ולהפחתת חלק מגורמי הסיכון.

"בקרב אנשים עם סוכרת, לתזונה יש חשיבות רבה. היא מסייעת בניהול רמות הסוכר, במשקל ובבריאות כלי הדם. לכן, תכנון תזונתי מותאם עשוי להיות מרכיב משמעותי בטיפול הכולל", מסביר ד"ר מליקוב. "אצל אנשים שכבר מתמודדים עם דמנציה, יש חשיבות מיוחדת להתאמת התזונה למצבם, לשמירה על תזונה מספקת, למניעת חסרים תזונתיים ולניהול נכון של הסוכרת. יש להביא בחשבון גם קשיי אכילה, שינויים בתיאבון, קשיי בליעה ולעיתים קושי בזיהוי תחושת רעב וצמא. עם זאת, חשוב להדגיש כי אין כיום בסיס לקביעה שתזונה מסוימת מרפאת דמנציה או מחליפה טיפול תרופתי ייעודי. הטיפול התזונתי צריך להשתלב בתוכנית טיפול אישית, לצד המעקב הנוירולוגי והטיפול במחלות הרקע".

החשיבות של אבחון וטיפול מוקדם בסוכרת אינה מסתכמת במניעת סיבוכים גופניים, היא עשויה להיות חשובה גם לשמירה על בריאות המוח לאורך זמן. כדאי לשים לב לשינויים כמו שכחה שהופכת תכופה יותר, קושי בריכוז, האטה בחשיבה או קושי בתכנון ובביצוע פעולות יומיומיות. כמובן, לא כל שכחה מעידה על דמנציה, אבל כאשר מדובר בשינוי מתמשך או כזה שמחמיר ומשפיע על התפקוד, מומלץ לפנות להערכה רפואית ובמידת הצורך גם לבירור נוירולוגי. ככל שנזהה מוקדם יותר את גורמי הסיכון ואת השינויים הקוגניטיביים, כך נוכל לפעול מוקדם יותר כדי לצמצם נזקים ולשמר את איכות החיים. "היום ניתן לאבחן אלצהיימר כבר מגיל 40 באמצעות בדיקות דם ייחודיות ולהתאים טיפולים מתקדמים כדי להאט את התקדמות המחלה. ככל שנזהה מוקדם יותר את השינויים הקוגניטיביים, כך נוכל לפעול מוקדם יותר כדי לצמצם נזקים ולשמר את איכות החיים", מסכם ד"ר מליקוב

כתובת מרכז מליקוב: ראול ולנברג 20 תל אביב. לפרטים נוספים: 03-6140614

 

עמוד מרכז מליקוב בפייסבוק: https://www.facebook.com/profile.php?id=100063796021679 ו