הכנס המדעי השנתי לחקר האובדנות בישראל 2018 במרכז האקדמי רופין
·
מיליון איש מתאבדים מידי שנה בעולם, יותר מ-500 מתוכם בישראל
·
התאבדות היא סיבת המוות השנייה בקרב צעירים במדינות רבות בעולם
·
מעל ל-50% מהיוצאים בשאלה מהמגזר החרדי נמצאו בעליי נטייה אובדנית, 60%
מתוכם חוו טראומה מינית או אלימות במשפחה
·
61%
מקהילת הלהט"ב דיווחו כי הם בעלי נטיות אובדניות
·
41%
מקהילת הטרנסג'נדרים בישראל הינם בעלי נטייה אובדנית
·
מעל 45% מהחיילים שסבלו מדיכאון עשו שימוש באלכוהול בזמן ההתאבדות
·
'הפציעה
המוסרית' של לוחמים משוחררים, לאחר שחוו קונפליקטים במהלך שירותם הצבאי משפיעה
משמעותית על הנטייה לאובדנות
ב-28 במאי 2018,
ייערך במרכז האקדמי רופין הכנס המדעי השישי לחקר האובדנות בישראל. הכנס השנה יעמוד
בסימן "אופקים חדשים בדרכים למניעת אובדנות: מהמחקר למניעה בפועל".
במסגרת הכנס, המתקיים ביוזמת המרכז האקדמי רופין, האקדמית תל אביב יפו ועמותת
בשביל החיים, יופנה זרקור לידע מחקרי חדשני שיאפשר שיפור בתהליכי איתור, הערכה,
טיפול ומניעה. במוקד הכנס יעמדו מחקרים שיציגו גישות וממצאים מבטיחים, אשר עשויים
להוביל למציאת אופקים חדשים בדרך למניעת אובדנות ולתמיכה במשפחות שיקיריהן התאבדו.
כבעבר, הכנס יפנה זרקור גם לעשייה המחקרית במסגרת מסגרות קליניות ומוסדיות שונות
כגון צה"ל, שירותים פסיכולוגיים וחינוכיים ועוד.
כ-500 מתושבי מדינת ישראל מתאבדים מידי שנה, ממוצע של יותר מאדם אחד ליום
ופי 1.5 ממספר ההרוגים בתאונות דרכים בישראל. על פי מדד שיעור האובדנות במדינות
העולם, ישראל נמצאת במקום ה-90 (מתוך 150), עם 5.9% התאבדות, כאשר גברים נמצאים עם
נטייה גבוהה יותר להתאבדות (11.7%) לעומת נשים (2.4%). בהשוואה למדינות אחרות
בעולם, ישראל נמצאת במקום טוב עם שיעורי אובדנות נמוכים, זאת הודות למערך בריאות
הנפש והעמותות המטפלות ביותר מ-6000 מקרים של ניסיון התאבדות בשנה.
ד"ר סמי חמדאן מהאקדמית תל אביב יפו ידבר על מחקרו העוסק באובדנות
בקרב יוצאים בשאלה מהמגזר החרדי, אותם "חילונים חדשים", מתמודדים עם
שינויים גדולים בחייהם, הם בוחרים לבחור בעצמם את הדרך בה הם רוצים לצעוד, וללמוד
להתנהל בתרבות חדשה. פעמים רבות מופעלות עליהם סנקציות חברתיות והם עלולים לחוות
בדידות, קשיי הסתגלות ומתח נפשי. בשנים האחרונות סוקרו באמצעי התקשורת בישראל מספר
מקרי התאבדות של יוצאים בשאלה מהציבור החרדי, גורמים המסייעים ליוצאים בשאלה
התריעו על אחוז גבוה של מקרי התאבדות בקרב יוצאים בשאלה מהציבור החרדי והצורך
במחקר שיסייע במתן מענה יעיל לאנשים מאוכלוסייה זו הנמצאים במצוקה. מעל ל-50%
ממשתתפי המחקר נמצאו בעליי נטייה אובדנית, 31.9% מהנשאלים חוו טראומה מינית, ו-28.2% חוו אלימות במשפחה.
הקהילה הלהט"בית מוזכרת תכופות כקבוצת סיכון לאובדנות, עד פי 2-7 אחוזים יותר מהאוכלוסייה הכללית. אירועי-חיים כאפליה ואלימות
מצד להט"בופוביים, נמצאו כמנבאים התנהגות אובדנית בקהילה בעוד מאפיינים
פסיכו-חברתיים, כגון תמיכה-חברתית, נמצאו כגורמי חוסן. זהו מחקר ראשון מסוגו
בישראל שמטרתו לבחון בצורה שיטתית את חומרת האובדנות בקרב להט"בים, ואת
המשתנים הפסיכולוגיים המנבאים הבדלים בחשיבה ובהתנהגות אובדנית בקהילה בארץ. המחקר
בוחן מודל פסיכולוגי-חברתי-תרבותי של גורמי סיכון וחוסן לאובדנות, הכולל סטיגמה
כלפי הזהות, חוסר תקווה וחשיפה עצמית.
מעל ל-61% ממשתתפי המחקר דיווחו על מחשבות אובדניות, 32% סיפרו
על ניסיון אובדני בעברם, 63% מהנשאלים לא סיפרו לאיש על כוונותיהם האובדניות, ד"ר יוסי לוי בלז ירחיב בנושא יחד עם מבצע המחקר, דני פלג, מהמגמה
הקלינית במרכז האקדמי רופין.
ד"ר אסף יעקבי, מרפאת בריאות הנפש לילדים ונוער, בבית החולים
איכילוב, יציג את מחקרו בנושא דיכאון ואימפולסיביות בקרב חיילי צה"ל,
ממחקרו עולה כי, כ- 47% מהחיילים שסבלו בדיכאון תכננו את המעשה בימים שקדמו
להתאבדות לעומת 21% מהחיילים הלא דיכאוניים. מעל 45% מהחיילים שסבלו מדיכאון עשו
שימוש באלכוהול בזמן ההתאבדות לעומת 14.9% מהחיילים הלא דיכאוניים. המחקר
התבסס על חקירות לאחר המוות של המשטרה הצבאית ומערכת בריאות הנפש הצבאית שכללה
מידע לגבי אובדנות בעבר, אבחנה של הפרעת אישיות, רמת תכנון ההתאבדות, השארת מכתב
ואפשרות לסיוע רפואי לאחר המעשה.
עוד בנושא הצבא, פְּאֵרָה אֵדלמן, עובדת סוציאלית מאוניברסיטת חיפה, תציג
נתונים ממחקרה על הדומה והשונה בחוויית השכול של ההורים שחוו אובדן של בן בפעילות
מבצעית לעומת אובדן של בן שהתאבד בתוך המסגרת הצבאית. בנוסף, ד"ר יוסי
לוי-בלז, יציג מחקר ראשון מסוגו, העוסק במושג החדש 'פציעה מוסרית' בקרב לוחמים
משוחררים, השלכותיה הפסיכולוגיות הקשות שנים אחרי, והשפעתה על ההתנהגות
האובדנית. במחקר זה השתתפו 191 לוחמים לשעבר, בעלי פוטנציאל לחשיפה לאירועים ו/או
היו עדים למעשים שהיו מנוגדים לאמונות ולציפיות המוסריות שלהם, כגון בגידה מצד
דמויות צבאיות, אלימות כלפי אזרחים פלסטיניים, מעורבות במוות של חפים מפשע, הריסת
רכוש של אזרחים שלא לצורך ועוד.
גם לתקשורת תפקיד
חשוב מאוד בהקשר של התנהגות אובדנית והתאבדות. מחד, סיקור בלתי-הולם בתקשורת,
שאינו עומד בהנחיות, עלול להוביל לעלייה ניכרת בסיכון למעשים אובדניים בקרב
הציבור. מאידך, אמצעי התקשורת עשויים לסייע במניעת התאבדויות באמצעות חינוך הציבור
והגברת המודעות לדרכים למניעת אובדנות, לגורמי הסיכון לה ולדרכי התערבות. ד"ר
יוסי לוי בלז ידבר על מחקרו "מילים יכולות להרוג", מחקר שבחן את אופן
הסיקור התקשורתי של מקרי התאבדות בישראל – לפני ואחרי כניסת התוכנית הלאומית
למניעת אובדנות, מהמחקר עולה כי סיקור נושא האובדנות אינו עומד בקריטריונים לסיקור
אחראי של מקרי התאבדות, 62% מהכתבות בתקשורת פרטו את שיטת ומקום ההתאבדות, 91%
מהכתבות לא אזכרו את גורמי הסיכון כפי שראוי לעשות וכי 97% מהכתבות לא סיקרו את ההתערבות במקרים אלו.
ד"ר לוי בלז ירחיב בנושא ויסביר על האופן שבו התקשורת מסקרת התנהגות אובדנית
והתאבדויות, והשפעתה על קהל הקוראים, ויענה על השאלה האם סיקור תקשורתי לבדו יכול
הביא לכדי מחשבות אובדניות.
המרכז האקדמי רופין הינו מוסד אקדמי מוביל, חדשני ובעל מעורבות חברתית
גבוהה, שדורג בקיץ 2017 על ידי התאחדות הסטודנטים הארצית, במקום הראשון במדד
שביעות הרצון, מבין כל המכללות והאוניברסיטאות בישראל.
במרכז האקדמי לומדים כ-4500 סטודנטים, ב- 18 תכניות לתארים ראשונים ושניים והוא
פועל בשני קמפוסים בלב עמק חפר: הראשי, בו פועלים 3 בתי ספר - הנדסה, חברה וקהילה,
כלכלה ומנהל עסקים - שוכן מצפון לצומת השרון (בית ליד), ובקמפוס הימי – פועל בית
הספר למדעי הים, בסמוך לחופיי היישוב מכמורת.
ברופין מתקיימת פעילות לימודית ומחקרית ענפה, ומיושמות שיטות הוראה
חדשניות תחת המונח we learn.
חווית לימודים זו, מכשירה את הבוגרים והמוסמכים לשוק התעסוקה, באמצעות למידה
שיתופית ייחודית, שימוש בכלי הוראה מתקדמים, הקניית ערכים ורגישות חברתית
וקהילתית. כל זאת כחלק משורה ארוכה של תחומי לימוד ומקצועות. במרכז האקדמי רופין
קיימת ייחודיות בלעדית בחקר הים התיכון,
ובמחקר רב תחומי בנושאי הגירה ושילוב החברתי בארץ ובעולם.
הכנס לחקר האובדנות בישראל, יתקיים במרכז האקדמי רופין
ביום שני, 28.5, בין השעות 9:00-
16:00
הכנס נערך ביוזמת המרכז האקדמי רופין, האקדמית תל אביב יפו ועמותת בשביל
החיים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה