מוזיאון תל אביב לאמנות אור בבקשה 20.12.24​-​ 31.5.25. מאת: שרית יוכפז

 

מוזיאון תל אביב לאמנות 

אור בבקשה

20.12.24 ​-​ 31.5.25

​יצירות אמנות ​ מלאות אור בתערוכה חדשה במרכז החווייתי למשפחה​ במוזיאון תל אביב: מיצבי אור וסאונד, ציור קיר מוזהב מנצנץ, עבודות וויטראז', יצירות מהמאה ה-17 בהולנד ועוד

 

המבקרים בתערוכה מוזמנים לשהות במרחבי תאורה שונים, לחוות את האור דרכם ודרך יצירה אישית, ולגלות את האופן בו לכל אחד ואחת יש את הכוח לפוגג את האפילה הן במציאות סביב, והן בעולמם הפנימי

 

כשהחושך יורד וחשכה משתררת סביב, האורות נדלקים בחלונות הבתים, אבל מה מאיר את החושך שבלב?

יש המחפשים כוכב מאיר בשמיים, יש המחכים לשמש שתפציע, ויש הבוחרים להפיק אור​, לפוגג את האפלה במו ידיהם

 

 

התערוכה הפעילה "אור בבקשה" במרכז החוויתי לכל המשפחה במוזיאון תל אביב, נפתחת בזמן חגים של אור. מוצגים בה מופעים שונים של אור שיצרו אמנים עכשוויים, לצד ציורים מן המאה ה־17 מאוסף המוזיאון. המבקרים בתערוכה מוזמנים לשהות במרחבי תאורה חווייתיים וליצור יצירות אור דרך מעשה האמנות, קולאז'ים צבעוניים עשויים שקפים וצלופנים, ​תלויים בתערוכה על קופסאות אור ייחודיות וכך בהדרגה הגלריה תדמה לחלל עטוף בחלונות ויטראז' מרהיבים ומחזירי אור.

 

האמנים דאנה טנהאוזר ויואב פיש מציגים בתערוכה עבודות ויטראז' המציעות להסתכל על רגעי השגרה כמלאי אור ובעלי ערך

למלאכת אומנות הויטראז' היסטוריה ארוכת שנים. לפני כ־900 שנה, בימי הביניים המאוחרים, הגיעו אומנים באירופה לשיא בפיתוח טכניקה של חיתוך זכוכית צבעונית וחיבורה בעופרת למשטחים גדולים המסננים את האור החיצוני ומייצרים בחלל (לרוב חלל תפילה) אור צבעוני ורך. בעת ההיא, שנים לפני המצאת החשמל, כשהתאורה נשענה רק על מאור נרות, אמנות הויטראז' יצרה מופע אור מרהיב וקסום בחללים חשוכים, ולא השאירה אף צופה אדיש מולה. האמנים יואב פיש ודאנה טנהאוזר ממשיכים במסורת העתיקה, אך במקום תיאורים מלאי הוד והדר של חיי הקדושים וסצנות תנ"כיות, הם בוחרים להנציח מבטים לכאורה בנאליים מחיי היום־יום ומציעים להסתכל על רגעי השגרה כמלאי אור ובעלי ערך.

 

קבוצת האמנים "מלחמאמי תאורה לעד" יצרו במיוחד לתערוכה מיצב אור וסאונד, ומזמינים את המבקרים להסתכל על האורות, להקשיב לצלילים ולדמיין

משחר ההיסטוריה התבוננו בני האדם בפליאה בשמש ובירח – גופי האור העוצמתיים שמשייטים ברקיע, לכאורה בנפרד, ולפרקים כמעט ונפגשים. תרבויות שונות ניסו להבין את טיב היחסים ביניהם; האחד גדול ויחיד ואורו לוהט עד כדי סנווּר, והשני קטן, עדין, בעל אור כסוף מופיע בליווי להקת כוכבים מנצנצים.  כיום ידוע כי בעוד השמש מפיצה את אורה, לירח אין אור משלו. אורו הוא בעצם החזר האור המוקרן מן השמש. במשך דורות חוברו הסברים שונים ומשונים על הקשר בין שני גרמי שמיים אלו. קבוצת אמני מלחמאמי   תאורה לעד יצרה גם היא סיפור משלה, ואתם מוזמנים לשבת על ​הכריות, להסתכל על האורות, להקשיב לצלילים ולדמיין.

 

האמנית חן שיש ציירה בתערוכה ציור קיר בזהב ונצנצים, כדי להאיר מעט את המציאות סביב

בתחילת דרכה כאמנית ידעה חן שׁׅיש תקופות של קושי. היא השתמשה בחומרי יצירה פשוטים, כמו דבק נצנצים ונייר כסף שניתן למצוא בכל גן ילדים, כדי ליצור אמנות מנצנצת שהצליחה להעניק לה ולנו אור. עשרים שנה חלפו ושיש חוזרת לאותן עבודות, אך הפעם ממקום של אמנית מנוסה. בציור קיר מונומנטלי היא מציירת נורות אור מוזהבות ומנצנצות שמחפשות אחר אור חיצוני ומחזירות אותו כמבקשות להאיר מעט את המציאות סביב. בתערוכה מוצב מיצב משטי לד אלקטרונים המזמין את המבקרים לשתף במקורות האור בחיים האישיים שלהם

 

יצירות אמנות מהמאה ה-17 בהולנד מאוסף המוזיאון, עוסקות בחיי היום־יום, מציגות רגעים פשוטים ומוארים ומאפשרות דרכן ללמוד על דרך החיים, הלבוש והמנהגים של התקופה.

 

גבריאל מטסו - מוכרת הדגים והירקות, אחרי 1655

במאה ה־17 התפתחה בהולנד מסורת של ציורים בעלי אופי חילוני שהתרכזו בתיאור חיי היום-יום. בניגוד לציורים של דמויות היסטוריות או תיאורי קדושים, בציורים אלו ניתן לאמנים החופש לתאר דמויות בנות זמנם ולתאר את מציאות חייהן באופן המאפשר עד היום ללמוד מהם על דרך החיים, הלבוש והמנהגים של התקופה.  בציור מתואר רגע סתמי לכאורה: אישה לא ידועה, במטבח לבדה, מטפלת בדגים. כל פרט בציור מטופל באופן נטורליסטי ומוקפד, החל מאריג האפודה שלה וכלה בעלעלי הירקות ברקע. אלומת אור מחלון לא נראה מאירה את פני האישה ברוך, כמסמנת לצופים שגם ברגע פשוט ויום-יומי יש מן האור.

 

אחברט ון דר פול  - מקלפת הסלק, שנות ה־40 של המאה ה־17

במאה ה-17 בהולנד התפתחה מסורת של ציורים העוסקים בחיי היום־יום וכונתה אמנות ז'אנר. בשונה מציורים של סצנות היסטוריות או תיאורי אירועים קדושים, בציורים אלו היו האמנים חופשיים לתאר את המציאות של זמנם, ולכן עד היום ניתן ללמוד דרכם הרבה על האופן שבו חיו, התלבשו והתנהגו באותה עת.

בציור מתואר רגע של עוני ועליבות: אישה יושבת לבדה במטבח, קולפת ערימה גדולה של סלקים​, חתול מרחרח שאריות אוכל עזובות על הרצפה לצד סירים וכלים פזורים בבלגן​ דמות גברית מפנה את גבה לעבר הדלת בחלון מבצבץ ירח, שמרמז ​​הסצנה מתרחשת בלילה. בעוד הצייר שאף לתאר כל פרט קרוב ככל האפשר למציאות, דווקא תיאור האור אינו נטורליסטי: המטבח מואר בעוצמה שאינה תואמת את הילת הירח החלשה שבחלון. האור מאיר את האישה וסביבתה על עליבותה כפנס במה. בעוד בעולם הממשי היא אישה ענייה ברגע של קושי, בציור היא מוארת כגיבורה ברגע שראוי להתבוננות ולהנצחה.

 

  מוזיאון תל אביב לאמנות​ - המרכז החוויתי למשפחה ע"ש יונס וסוראיה נזריאן

​"אור בבקשה"

אוצרת: שוע בן ארי 

מעצב: טל ארז

אמנים:​ דאנה טנהאוזר, יואב פיש, מלחמאמי תאורה לעד (אסף כהן, יוסף משיח, שי דרור, יונתן דהן), חן שיש

www.tamuseum.org.il/he/exhibition/light-please

מומלץ.

צילום : דויד קמחי.

החיים הטובים צרכנות לייף סטייל - שרית יוכפז

המלצות למשפחה בנושאים: חדשות, רפואה משלימה, אופנה, עסקים, טיפוח ויופי, חדש על המדף, לייף סטייל, תיירות, בריאות, מסעדות, תרבות, סרטים, הצגות, תערוכות, מופעים, ועוד'.