ספר: "יותם י"ח כורם "- הכוח הגדול ביותר של המילים - הוא הנתינה. על הכוח שבאהבה ובכאב .ממליצה שרית יוכפז

על הכוח שבאהבה ובכאב

נימרה -הסיפור שלי על החולצות שייצרתי והספר של יותם שהוצאתי לאור

 נימרה אמו  של יותם - כותבת ועושה בשנה האחרונה דברים שימשיכו את נוכחותו של הבן שלי בעולם הזה. יותם כורם היה בתהליך התפתחות והבשלה יחד עם התבגרותו המיוחדת. יותם היה איש של חלומות וחזון שאותם לא הספיק להגשים.

יותם, רצה למכור חולצות עם הדפסים של ציוריו ולהוציא לאור ספר עם הדברים שכתב. אני, אמא שלו, מונעת מאהבה וכאב, יצאתי לדרך. בתהליך שנימשך כשנה, ועדיין נימשך, יצרתי חולצות שמשלבות את הציורים של יותם יחד עם הכתיבה שלו ובימים אלו אני מוציאה אותן למכירה.

לקראת השנה הוצאתי לאור ספר עם דברים שכתב.

פגשתי  את  נימרה  קסוי  כורם .בבנימינה ביריד אומנים לקראת פסח. ריגש אותי ולכן מפרסמת  בתמונה:  נימרה בצד שמאל עם שרית  יוכפז עיתונאית  ביריד בבנימינה על רקע  חולצות והספר. 

על החולצות

יותם, יותי, יותם יער חיים, היה איש ברוך כישרונות, אמן בנשמתו. צילם, כתב, צייר, אהב את החיים וראה והבין אותם ברוחו הגבוהה. לפני שעזב את העולם הזה אחד מהדברים שרצה היה להביא את ציוריו ורישומיו לידי מימוש על ידי הדפסתם על חולצות. אני מנסה בתהליך איטי וזהיר להביא את רצונו לידי מימוש. החולצות שיצרתי הן פרי הביכורים שלו ובשבילו..

מאוד רוצה להאמין שככה כמו שזה, הוא הדבר שביקש לעשות.

 .

 

על הספר

לקראת השנה למותו, הוצאתי ספר של דברים שכתב. יותם כתב מתוך להט דברים שעלו בתקשורים שקיבל. הכתיבה שלו היא יצירה שיש בה דברי חוכמה ותובנות שנוגעים לחיים של כל אדם. התבוננות מיוחדת על החיים שבחוץ ועל העולם שבפנים, הדברים שכתב מעוררים מחשבות ומעלים שאלות קיומיות מאוד עמוקות. בקריאה שלי, וחזרתי וקראתי פעמים רבות, חשתי בכל פעם, כאילו אני קוראת משהו חדש. גיליתי עוד דבר והבנתי עוד משהו ובעיקר הספר יכול להיקרא ברצף, כשלם אחד וגם בהתייחסות לשורות או למשפט בניפרד ולעיתים גם למילה יחידה.

בפתיחה של הספר  כותבת  האם נימרה :{ מספרת אמו} 

הספר הזה איננו ספר זיכרון ובה בעת הוא גם כזה. הספר מביא דברים שנכתבו במשך מסע ארוך של התפתחות וצמיחה רוחנית, נפשית וגופנית – מתוך סקרנות, חקירה, טעיה בדרכים וחיפוש תשובות בתוך כך גילויים של הנסתר והנשגב. המילים נכתבו בהווה, בעתיד ובעבר, ומעבר לכל זמן – כמו זרימה של נהר שמשתנה עם עונות השנה ובתוך העונות עצמן. המילים נכתבו בתוך שקט וקול פכפוך של מים עדין ומפויס; בתוך אור חזק וצלילות המים שבה משתקפים הדברים; בתוך חום לוהט והתרחבות והתרגעות במים המחבקים; בתוך לחות מעיקה ומרוחקת מהנהר הזורם תמיד, לפעמים כאשליה. המילים נכתבו בזמן שיטפון והרס ובזמן של רעש ובדידות. המילים נכתבו בארץ בדרך של אפיק הנהר שנעלם אל האין שהוא גם יש. הן מנכיחות את המעבר לנו, מנגישות עולמות אחרים מתחת לארץ, בעומק האדמה מעל הארץ ומעבר לארצי, עולמות שמתקיימים בשום מקום ובשום זמן .

יותם, יותם יער חיים, יותי, כתב את הדברים מתוך תובנות עמוקות וראיה של הדברים שקורים לו, לעצמו ולסביבתו, בידיעה שמתקיים חיבור שלא ניתן להתרה בין הכוחות של הכאן והעכשיו לאלו שקיימים במרחב האין סוף.

הדברים שמובאים בספר עברו עריכה בזהירות רבה, בתשומת לב וברגישות. הנגיעות נעשו רק על מנת לאפשר קריאה רצופה זאת בכוונה להשאיר את אופן הכתיבה ורוח הדברים כמה שיותר זהים למקור.

הנה קטע קצר שבחרתי מתחילת הספר:

רוח סערה נושבת ועליה נסחפים ענפים של אור
שום דבר לא יעצור אותה עד שתגיע אל הבור
בו היא תצלול ותיכנס עמוק אל תוך מעמקים של תודעה
ושם תלד ילד קטן ושמו יהיה נתינה
אין כוח חזק יותר מהאגם שסוחף ועדיין נשאר ללא גלים
ואין כוח עמוק יותר מהאדמה שנמצאת בתחתית ההרים
יש אור שנופל ויש אור שעולה ושוחה סביב האגם
ועדיין אין מקום קל יותר להיות בו מאשר בכלום המושלם

אין מקום של נתינה בלי מקום של אהבה, ואין מקום של אהבה בלי מקום של למידה בהדרגה
כך עובדות הרוחות וכך עובדים הגלים, שמתחילים מרחוק ולאט מתגלים
אין שקט חזק יותר מהשקט של לפני הרוח סערה
כי גם אחריה נשארים צלילים של בערה
כלום לא ניתן לשינוי, כלום לא ניתן להסבה
כי הכול מסב את עצמו לכדי התגשמות של נשמה
הנשמה היא אחת והיא לוקחת איתה את כל הצלילים, הגלים והים
והרוח שבאה איתה אינה מרפה לעולם

רק נושבת
עוד ועוד היא תנשב מסביב
עד שייפלו כל החומות שמפרידות בין עכשיו לעתיד
אין שקט חזק יותר מזה שנמצא בתחתית ההרים
מעליו נופלות שלל מפולות ומעליו מתגלגלים שלל הסלעים

כח לא בא מעצמו, מתגשם הוא מתוך חלום מרוחק
מתוך מקום שבו הצלילים נוצצים ולחלום שכבה של אבק
הוא נפתח ועולה ומתערסל עם עצמו עד שמוליד רסיסים
כוכבים קטנים של אור שחור שנגלה לאיטו, לעיתים.

אל תנוח עד שלא תמצא תשובה
ואל תשקוט עד שלא תמצא מחילה
שבה הרוח נושבת, ושם חלום מתגשם ואהבה מתחילה

כוח מופתי יש למילים, הן מזינות את עצמן וממשיכות לבד, כבר בלי מחשבה ובלי שום הבנה של מה שהן מנסות להגיד.  ועדיין יש בהן כוח לומר את מה שהן מנסות. הכוח הגדול ביותר של המילים הוא נתינה, שכן זה מה שהן עושות – נותנות לאחר חלקים ממך, חלקים שעוברים דרכך. נכון, לעיתים הצורך לדבר נראה שמניב את עצמו, ועדיין כשהוא מווסת נכון, כשמסתכלים עליו בצורה נכונה, הוא הצורך לתת, לחלוק, להראות, להרחיב את האחר אל תוך עצמך, ובכך לתת לו עוד.

יותם חלה בסרטן הדם בגיל 18. במשך כמעט עשר שנים המחלה הלכה וחזרה עד שבמרץ  2016 לא יכול לה עוד. בן 27 ושמונה חודשים היה  ( 9.7.1988-7.3.2016).

יותם אהב מאוד את החיים

.

אוהבת מאוד וזוכרת יום יום ושעה שעה.

אמא (נימרה קסוי כורם)