ספרים חדשים "אופיר ביכורים" – הסבתא הקווקזית- איל מדמוני .שובר שתיקה. - צביקה לבנון .דרך אישון העין- יוסי מזור .מסיבת פירות -נחמה בלו.מומלץ מאת: שרית יוכפז

ספרים חדשים "אופיר ביכורים" – ספטמבר 2014

הסבתא הקווקזיה שלי מאת אייל מדמוני

הסבתא הקווקזייה שלי מאת אייל בן לאה ( מדמוני) הוא רומן מרתק, המספר את קורותיה של משפחה יהודית, שיצאה למסע לא מתוכנן, רצוף קשיים, הפתעות וסכנות לארץ ישראל לא בהכרח תוך ידיעה ברורה מה מניע אותם לעשות כן.

זהו רומן הביכורים של אייל מדמוני, המעדיף לאמץ כאן את שם העט "אייל בן לאה" כמחווה לאמו, שהיא לבדה היתה זו שטיפחה בו את אהבת הכתיבה והשפה העברית. בכתיבתו ניכרת אהבתו העזה לאדמה ולשפה. הסאגה המשפחתית הועלתה על הכתב, לאחר שהמחבר ניסה למצוא היגיון בשברי הסיפורים ששמע מסבתו על אודות ההיסטוריה הלא שגרתית שלה, כאשר בסופו של דבר, לא היה לו מנוס אלא להמציא עלילה שלמה שתדביק  את הסיפורים לכדי אסופה הגיונית אחת.

"שובר שגרה"  מאת צביקה ליבנה

באוסף הסיפורים "שובר שיגרה" (בהוצאת "אופיר ביכורים") מביא המחבר התרשמויות אישיות מן הקיבוץ ומן המושב, מן העיר ומן הכפר, מזמן שלום ומעתות מלחמה. בסיפורים נמצא הד לזיכרונות ילדות, בחרות ובגרות כשהם שזורים יחדיו וכתובים מתוך רגישות רבה לדמויות השונות המופיעות בהם, להווי החיים הייחודי ובייחוד – לנפש האדם באשר היא.

דרך אישון העין מאת יוסי מזור

המשורר, יוסי מזור בספרו הראשון 'דרך אישון העין', מבחין דרך אישון עיניו בדקויות החיים, ליקט אותם וכמו סכר פרוץ העלה בקלילות את רשמיו היישר אל דפיו. נקודות מבט עם ניחוח ישראלי אשר הקורא יכול לחוש ולהזדהות איתן . בין שיריו ניתן לקרוא על אהבה, היסטוריה, עידן עכשווי, תל אביב, מחאה, הומור ארצות ועמים, יקום, טבע ,מולדת, נוסטלגיה וכהנה וכהנה.

מסיבת פירות מאת נחמה בלו

מסיבת הפירות הגדולה מתחילה, אבל יש מי שלא הוזמן לחגיגה.

מאיה התותית עורכת מסיבת פירות במועדון "הקומפוט". כל הפירות נרגשים ושמחים, מתהדרים מתכשטים ומגיעים למועדון שם מחכה להם תזמורת שמנגנת. הפירות מפזזים על הרחבה בהנאה גדולה. מחוץ למועדון עומד  הדובדבן שלא הוזמן למסיבה ואף אינו יודע את הסיבה. בעודו עומד עצוב מחוץ למועדון מגיעה חברתו הדובדבנית ומנסה לעודד את רוחו. היא מציעה לו לרקוד לאור הירח והכוכבים. הדובדבן נאות להצעה וכך הם רוקדים בהנאה. כאשר לפתע נשמע  מכל עבר מחיאות כפיים סוערות , הדובדבנים ראו להפתעתם את כל הפירות מקיפים אותם במעגל.

מאיה התותית מתנצלת בפני הדובדבנים שלא הזמינה אותם למסיבה ומזמינה אותם למועדון. הדובדבנים משיבים לה כי לרקוד ניתן בכל מקום. "צריך רק מנגינה בלב ושיתוף פעולה בין שניים".

באמצעות הסיפור מעבירה המחברת, נחמה בלו, לקוראים הצעירים והגדולים כאחד כי גם שכקשה ניתן למצוא את השמחה שבלב, איך להפוך עלבון ליתרון ועל התמודדות חברתית מוצלחת. איוריו מרהיבים של איתן אביבי מעצימים את חוויות הקריאה.

מומלץ.קריאה נעימה.-מאת:שרית יוכפז sarit0404@yahoo.com