ויצו חושפת נתונים מדאיגים בסקר שערכה ליום האלימות:
אחד מכל שלושה ישראלים מכיר אישה הסובלת מאלימות
הממצאים העיקריים:
אלימות מילולית היא האלימות הנפוצה ביותר שהציבור
נחשף אליה
הציבור לא אדיש לאלימות אך חושש לפנות לגבר האלים
גברים מתייחסים בקלות ראש לאלימות מילולית המופנית כלפי נשים
86% מאמינים שגבר אלים יכול להשתקם
לקראת היום הבינ"ל לציון המאבק באלימות
נגד נשים (ה- 25.11), ערך ארגון ויצו סקר מיוחד לבחינת תפיסות הציבור בנוגע לאלימות
במשפחה. הסקר הוא חלק מקמפיין נרחב שמובילה ויצו לגיוס גברים בחברה הישראלית
להצטרף למאבק באלימות במשפחה ולשנות את התפיסה לפיה אלימות במשפחה היא תופעה
קיצונית ושולית הקשורה לנשים בלבד.
מן
הסקר עולים נתונים אודות היקפה הרחב של התופעה אך למודעות הגבוהה של הציבור לצורך
לטפל בה.
המחקר נערך ע"י מכון הסקרים "רושניק" בקרב 507 נשאלים
המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית בישראל
נתוני הסקר:
•
אחד
מכל שלושה ישראלים מכיר אישה הסובלת מאלימות - כשליש מהציבור מכירים
בסביבתם הקרובה לפחות אישה אחת החווה אלימות מצד בן זוגה, ומבין אלו המכירים אישה
החווה אלימות, 80% ציינו כי מדובר באלימות מילולית, שליש מאלימות פיזית, ו30%
מאלימות כלכלית.
•
אחד
מכל ארבעה ישראלים מכיר גבר אלים- 25% מהציבור מכירים בסביבתם
הקרובה לפחות גבר אחד שנוהג באלימות כלפי בת זוגו. מתוכם 90% מכירים גבר נוקט
באלימות מילולית, כשליש באלימות כלכלית ורבע באלימות פיזית .
•
לא
אדישים אך לא מעיזים לפנות אל מחולל האלימות - מרבית
הציבור (94%) היו פועלים כדי לסייע, במידה והיו מזהים סימני אלימות במשפחה אצל
מישהו מסביבתם הקרובה. למעלה משליש היו מעדיפים לפנות לאישה או לשני בני הזוג ולא
לדווח או להתלונן ברשויות. רק 5% היו מעיזים לפנות אל הגבר הפוגע.
20% היו פונים למשטרה,
16%בלבד לרשויות הרווחה ו- 19% לעמותות המטפלות
באלימות.
לדברי רבקה נוימן, מנהלת האגף לקידום מעמד האישה בויצו ויוזמת הסקר,
נתונים
אלו מעודדים אומנם ביחס לאחריות שחש הציבור לגבי חלקו בצמצום התופעה , עם
זאת
משקפים את החשש של הציבור לתלות את האחריות בגבר האלים ולפנות אליו.
"הנטייה
הראשונית לפנות לקורבן במקום לפוגע – זו תפיסה מוטעית המסירה מהקורבן את
האחריות להפסקת האלימות", אמרה.
•
מה
זו אלימות? במסגרת הסקר רצתה ויצו לבחון את עמדות הציבור
בנוגע לסוגי אלימות . חלק מהתשובות היו מפתיעות, במיוחד כאשר נבחנו ההבדלים בתפיסות
בין נשים וגברים:
-
לא
מרביץ- לא אלים- קרוב למחצית מהישראלים (42%) הביעו הסכמה
כלשהיא, שזו עדיין לא אלימות אם גבר מקלל וצועק על בת זוגו. בבחינת ההבדלים בין
העמדות נמצא הבדל בין נשים וגברים: בעוד ש כ-50% מהגברים מקלים ראש באלימות
מילולית המופנית כלפי נשים וסבורים שצעקות וקללות זו אינה אלימות, רק 37% מהנשים
חשות כך.
-
הגבלה
ובידוד זו אלימות- בעוד שרוב הציבור סבור כי הגבלת האישה
לצאת בערב, גם אם יש סיבה של חשד לבגידה אינה לגיטימית וזו התנהגות אלימה, עדיין 20%
הביעו הסכמה כלשהיא שלגיטימי להגביל אישה לא לצאת בערב, במיוחד במקרים שבהם הגבר
חושד שהאישה בוגדת בו.
-
עניין
של אופי?- בבחינת התשובה לשאלה האם ביטול דעות בת הזוג
ופסילתן היא אלימות או לא, נראה שהציבור חלוק בעמדותיו: קרוב למחצית מהישראלים
הביעו הסכמה כלשהיא , שגבר הפוסל ומבטל את דעותיה של בת זוגו- זה בסה"כ עניין
של אופי, אך זו לא אלימות. גם בסוגיה זו ניכרים הבדלים עצומים בין נשים וגברים:
בעוד ש-51% מהגברים סבור שחוסר הבאה בחשבון של דעות האישה זה אופי רק 30% מהנשים
סבורות כך.
-
סלחנות
למי שמתנצל- כשליש מהישראלים מסכימים במידה כלשהיא, שגבר
שמבקש סליחה, אחרי שפגע מילולית בבת זוגו, אינו גבר אלים. זאת לעומת קרוב ל-70% שאינם
מגלים סלחנות לאלימות, גם אם הגבר הביע התנצלות.
•
מתביישים
להגיע לטיפול – היות וויצו מקדמת מהלך חברתי לגיוס גברים
למאבק באלימות במשפחה, ניסתה לבחון מהן הסיבות שגברים לא פונים לקבלת טיפול.
ע"פ נתוני משרד הרווחה, בשנת 2013 שיעור הגברים המטופלים במרכזים למניעה
ולטיפול באלימות במשפחה עמד על רבע בלבד. רוב הציבור (כ-65%) סבורים כי הבושה היא
זו שמונעת מגברים להגיע לטיפול וכשליש סבורים שהסיבה נעוצה בחוסר מודעות לאפשרויות
הטיפול הקיימות.
•
מקום
לאופטימיות: הציבור מאמין בשינוי- 86% מהציבור סבור שגברים
אלימים יכולים להשתקם ולצאת ממעגל האלימות, 62% סבורים שניתן לעשות זאת רק בעזרת
קבלת טיפול מתאים. ככלל, הציבור תומך בטיפול לטובת שינוי דפוסי אלימות ולא בענישה,
שלדעת 6% היא תנאי הכרחי להובלת שינוי.
•
מוכנים
להתגייס למאבק באלימות- כרבע מהישראלים, קרוב לשני
מיליון היו מוכנים להיות שותפים פעילים במאבק באלימות במשפחה. הנשאלים בסקר הביעו
נכונות להתנדב בצורות שונות למען העלאת המודעות לנושא.
יו"ר
ויצו ישראל, גילה אשרת , אמרה היום כי ניתן להיווכח
שהציבור אינו אדיש לתופעת האלימות במשפחה ומבין כי מדובר בבעיה חברתית לאומית ולא
רק בבעיה של נשים. למרות ההבדלים בתפיסות בין נשים וגברים באשר לחומרת התופעה, במיוחד
בנוגע לאלימות מילולית- העובדה שרובנו מאמינים שאפשר לשנות דפוסים אלימים, בעזרת
טיפול מותאם- מעודדת מאוד. אנו קוראות לכל הגברים, גם אלה הנוקטים באלימות וגם אלו
שלא: קחו חלק במאבק לצמצום התופעה ועזרו להוציא עוד ועוד משפחות מחוץ לחיי סבל
ופחד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה