היפוכונדר מבריק
SUPERCONDRIAQUE
סרטו של דני בון במאי וכוכב הסרט המצליח
"ברוכים הבאים לצפון"
5 מיליוני צופים בצרפת!
אחת הקומדיות הטובות של השנה!
מומלץ.
מומלץ.
בימוי: דני
בון
תסריט: דני
בון
הפקה:
Les
productions du Chti' Mi, Pathe Production, Artemis Productions, Tf1 Productions
שחקנים:
דני בון, קאד מראד, אליס פול, ז'אן-איב ברטלו, ולרי בונטון
אורך: 108
דקות
שנה: 2014
שפה:
צרפתית, כתוביות בעברית ובאנגלית
הפצה בישראל: Eden Cinéma
Ltd.
החל מה 25.12 בבתי הקולנוע
ביקורות
"קומדיה
שנונה הפוזלת לעבר הרומנטיקה והאקשן מבלי לאבד את יעילותה הקומית. דני בון שב אל
שיא כושרו בחיבור עם תלמידו קאד מראד"
Le Parisien
"דני
בון בשיאו כשהוא משתעשע, תוך לגלוג עצמי רב, בנוירוזה שלו-עצמו. הבדיחות קולחות
ושיתוף הפעולה המצחיק שלו עם קאד מראד הוא שוב שיקוי מצוין."
Tele 7 jours
"קומדיה
בורלסקית ומרגשת הנישאת בידי צמד שכבר הוכיח את עצמו!"
Tele Loisirs
תקציר
רומן פובר הוא גבר בודד המתקרב לגיל 40,
ללא אישה או ילדים. המקצוע שלו, צלם למילון רפואי ברשת, אינו מסייע להיפוכונדריה
החולנית המנהלת את סגנון חייו מזה זמן רב מדי, והופכת אותו לפחדן נוירופאתי. ידידו
האמיתי היחיד הוא הרופא המטפל שלו, דוקטור דימיטרי זוונקה. בתחילה פיתח כלפיו חיבה, דבר שכיום הוא מצטער
עליו מאוד. קשה לשלוט בחולה המדומה הזה. דימיטרי היה נותן הכול כדי להיפטר ממנו
סופית. דוקטור זוונקה סבור שהוא מצא את התרופה שתפטור אותו בעדינות מרומן פובר:
הוא יעזור לו למצוא את האישה של חייו. הוא מזמין אותו למסיבות בביתו, רושם אותו
לאתר היכרויות, מאלץ אותו לעסוק בספורט, ואפילו מאמן אותו כיצד למשוך נשים ולהתחבב
עליהן. אבל מתברר שמציאת האישה שתהיה מסוגלת לסבול אותו, ובעזרת אהבתה לעזור לו להתגבר
על ההיפוכונדריה שלו, היא משימה קשה הרבה יותר...
אודות הסרט
פעם רביעית
לאחר La Maison du bonheur ב-2005, הצלחתו של
"ברוכים הבאים לצפון" ב-2008 ו"ברוכים הבאים למכס" ב-2010
מציג דני בון את סרטו הרביעי כבמאי ותסריטאי: "מבריק".
צמד ששווה זהב
לאחר "ברוכים הבאים לצפון"
ב-2008 אנו פוגשים שוב את הצמד שהביא להצלחת
הסרט שמכר למעלה מעשרים מיליוני כרטיסים. קאד מראד ודני בון שוב מככבים, ובכך מהווה
"מבריק" את שיתוף הפעולה השני שלהם. יש לציין גם ז'רום קומנדר, שגילם את
המפקח לביק ב"ברוכים הבאים לצפון" ואת הנהג הצרפתי ב"ברוכים הבאים
למכס" מצטרף להפקה הזו.
מחלה מידבקת
הסיפור של "מבריק" הוא בעצם
לגלוג עצמי מצדו של דני בון. הוא מודה שהוא עצמו חושש מאוד לחלות, וכי לעיתים הדבר
מגיע עד כדי אובססיה. הצחקת קהל תוך התבססות על אישיותך-שלך מניבה סיפור אמין ו"פרוע"
יותר, לדברי הבמאי.
הצפון
לפני שניגש לפרויקט "מבריק"
רצה דני בון לביים סרט בשם " Une jolie ch'tite famille ("איזו משפחה צפונית"). לאחר ששמע מסביבתו הערות על כך
שזהו עוד סרט על הצפון, הוא פנה לביים את פרויקט "מבריק" שהיה אצלו בראש
כבר זמן-מה.
נושא חברתי
מעבר למימד הקומי, "מבריק"
עוסק למעשה בתופעה חברתית אמיתית: טיפול תרופתי עצמי. הסרט מבקש להראות כיצד יכול
אדם לחיות כהיפוכונדר. דני בון מספר: "רציתי להראות את קשיי יחסי האנוש בחברה
של אדם חולה כמו רומן (...). בעיקרון, אני חושב שהיפוכונדריה היא תופעה בורגנית
מאוד, מן הבחינה שנדרשים זמן וכסף כדי לסבול ממנה!"
קומדיה, אבל לא רק
אף ש"מבריק" הוא בראש וראשונה
סרט קומי, דני בון רואה בו סרט של בגרות. כך אנו מוצאים עירוב סוגות, בין היתר
רומנטיקה ופעולה: "רציתי להביא את
הדמות הראשית שלי למצבים שידחפו אותה להשתנות, וזאת באמצעות ז'אנרים קולנועיים
שונים."
ליהוק
בנוגע לליהוק הכריז דני בון שהוא שמח
מאוד לעבוד שוב עם קאד מראד ולמצוא שוב את הכימיה שהייתה ביניהם בצילומי
"ברוכים הבאים לצפון". הוא מספר גם שאליס פול ניחנה בכישרון קומי אמיתי
שאיפשר לצמד שלהם להשיג יתרון על הצמד שהוא יצר עם מראד. הוא הוסיף שבסרט משתקפת
היטב התאמתן של הדמויות שמגלמים השחקנים לאישיותם בחיים.
נישאר רגועים
כמו כל אחד מסרטיו מאז הצלחת
"ברוכים הבאים לצפון", קיימת ציפייה רבה ל"מבריק" בקרב הקהל.
אבל דני בון אינו חש לחוץ יתר על המידה בשל כך. " מעולם לא חדלתי להרגיש
חופשי ומאושר בעבודה שלי. מטרתי העיקרית היא להצחיק ולבדר את הקהל שלי. אני עושה
זאת בכנות. הרי יכולתי גם להפסיק לעבוד! אני פועל מתוך תשוקה, לא מתוך צורך... אני
יכול לשמוע כל מה שיש לאנשים לומר על סרטיי. לפחות זה מוכיח שמתעניינים בהם, אבל הדבר
החשוב ביותר יישאר תמיד הקשר עם הקהל..."
ריאיון עם דני בון
ש: בראש וראשונה צריך לצאת מנקודת מבטך,
מבטו של חולה אמיתי. "מבריק" הוא בעצם אתה.
ת: נושא ההיפוכונדריה הוא אכן נושא אישי
מאוד. בהיותי בגיר ואחראי למעשיי ולנוירוזות שלי, עליי להודות שאני חרד מאוד
מרעיון המחלה, בדומה לאמנים רבים אחרים... מרגע שאני חש תסמין, ולו הזעיר ביותר,
אני משוכנע שהוא חמור ביותר וסופי: אם יש לי חום של 38.5 מעלות, אני על סף המוות!
לפיכך אני מתקשר בקביעות לרופא שלי. שמו רולאן והוא גם מופיע בסרט. לאחר עשרים שנה
הוא הפך לידיד. יש לציין שאני יודע את מספר הטלפון של המרפאה שלו בעל-פה, ובנוסף, מצוי
בידיי גם מספרו בבית, והמכשיר הנייד שניצב ליד מיטתו! הוא התחרט מאוד שהוא נתן לי את המספר הזה...
ש:בנוסף לרופא המשפחה, האם אתה פונה גם
למומחים?
ת: כן, אני עושה בדיקות בקביעות, לעיתים
קרובות בחברת חברים הסובלים מאותה הבעיה. באחרונה גיליתי את
ה"בודי-סקאן", מין סריקה מתקדמת, וכבר ביצעתי שתיים כאלה! לא, ברצינות,
היפוכונדריה היא פתולוגיה די קשה לסביבה שלי, לאישתי או לילדיי. מאידך, היא מאוד
מוצאת חן בעיניי חברות הביטוח! אני
כל כך נזהר שלא לחלות ששיניתי את אורח חיי: אני מרבה לעסוק
בספורט, אני מקפיד על התזונה שלי. וזה יוצר נוירוזות אחרות, כי אני נזכר בהוריי
שקנו את המזון הכי זול שמצאו!
ש: האם נושא הסרט בא מן החששות האלה?
האם בשבילך זו דרך לגרש מתוכך את שד ההיפוכונדריה?
ת: לפני הכול היה הרעיון לצחוק על זה באמצעות הלגלוג העצמי. זה מצחיק יותר, כשאתה
משתמש בעצמך. ככל שהסיפור הוא כן יותר, אישי, כך יהיו קטעי הקומדיה חזקים יותר וכך
אפשר להרחיק לכת יותר בהתפרעות. כמו בסרט, אני נוהג לפתוח דלתות בעזרת המרפקים,
ואני רוחץ ידיים לאחר שהקלדתי מספר על מקלדת. אני חושב שאעדיף ליפול במדרגות,
העיקר לא לאחוז במעקה!
ש: הרעיון לכתוב ולביים את
"מבריק" נכפה עליך מבחינה מסוימת, שכן במהלך הצילומים של הסרט
"תוכנית מושלמת" תכננת לעשות משהו אחר.
ת: כן, הפרויקט נקרא UNE JOLIE CH’TITE FAMILLE, משפחה מאושרת מהצפון. אבל כידוע לך, מצפים לסרטים שלי, עוקבים אחריי
ולפעמים מבקרים אותי לא מעט. לכן אני מאזין לעצותיהם של הקרובים אליי והיו שהעירו
שזהו עוד פרויקט על צפון צרפת. אף שבאמת אהבתי את הסיפור שלי ושאני פשוט
מת על האזור שבו גדלתי, שמעתי את כל זה ואט-אט "מבריק" (שהסתובב לי בראש
זה זמן-מה) חזר אל פני השטח.
ש: הסרט מתאר גם את הטרנד האקטואלי מאוד
של טיפול תרופתי עצמי באמצעות האינטרנט.
ת: נכון שדי להקליד משהו
ב"גוגל" ומיד אתה מוצא תמונות והסברים על מה שנדמה לך שאתה סובל ממנו.
בפורומים אפשר לקרוא עדויות ותיאורים דרמטיים ומדהימים לגמרי. ידידי היקר רופא
המשפחה שלי אפילו סיפר לי שכיום, בכנסים מקצועיים, מתקיימים דיונים המוקדשים כולם
לשאלת הטיפול התרופתי העצמי. הרופאים נאלצים להתמודד עם מטופלים שבאים אליהם לא עם
מחלה, אלא כבר עם אבחנה!
ת: כן, וזו הסיבה שלקח זמן עד שהפרויקט קרם עור וגידים.
היפוכונדריה אינה נושא לקומדיה שכן היא מעוררת רעיונות או דמויות שליליים למדי, כאלה
שממצים אותם עד מהרה. לכן הרעיון שלי היה להציג כיצד חי היפוכונדר באמצעות מה
שרעייתי או אימי לפניה נאלצו לחוות בחייהן במחיצתי. רציתי להראות את קשיי יחסי
האנוש בחברה שחווה טיפוס חולה כמו רומן, שבנוסף לכול הוא צלם במילון רפואי.
בעיקרון, לדעתי ההיפוכונדריה היא תופעה בורגנית מאוד, מן הבחינה שנדרשים זמן וכסף
כדי לסבול ממנה. בקיצור, עניין אותי לבדוק כיצד הבחור הזה יצליח למצוא אהבה על אף
הנוירוזה שלו.
ת: כן, ברור ש"מבריק" קרוב
יותר לעולם שלי מסרטיי הקודמים. אני מרשה לעצמי ללכת רחוק יותר. ההסבר הראשון הוא
שלא עליתי על במה מזה זמן, ושלא אשוב אליה לפני סוף 2016, ראשית 2017. זה חסר לי
מאוד, אבל זה רע הכרחי. כשעשיתי את "בית האושר", את "ברוכים הבאים
לצפון" או את "ברוכים הבאים למכס" עוד הופעתי בקביעות על הבמה, אבל
כאן הגעתי לבימת הצילומים שלי מתוסכל. זה התבטא בצורך עז להצחיק. לכן אני סבור
שהייתי יצירתי ובעל כושר המצאה יותר מן הרגיל. לפעמים אפילו שיניתי דברים במהלך
הצילומים, כמו הסצנה ביני לבין אליס, כשהיא רוצה לדבר איתי רק בצ'רקיסטנית. בלילה
שלפני הצילומים עלה בי רעיון שמות הירקות, ואפילו הערתי את מעצב התפאורות הראשי
שלי כדי שייצור לי ספר עם תמונות ותרגומים תואמים. ובאמת, כל זה הביא לכך שהתסריט
הלך והתארך ושבסופו של דבר צילמנו דברים שלא השארתי בסרט.
דני, לסיום: קיימת ציפייה דרוכה לכל אחד
מהסרטים שלך (הודות או בשל הצלחת הסרט הקודם). כך גם במקרה של "מבריק".
האם זה מוסיף עוד לחץ ללחץ הרגיל של פרויקט?
ת: אני יוצא מתוך הנחה שסרט מוכר את מספר הכרטיסים שמגיע לו. ולכן לסרט הזה יהיו החיים שהוא ראוי להם. את הלחץ שאתה מדבר עליו אני מכיר מאז "ברוכים הבאים לצפון", אבל הוא מעולם לא מנע מ
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה