23/4-7/5/2016 נמל יפו והעיר העתיקה תערוכת צילומים. מאת: שרית יוכפז

23/4-7/5/2016 נמל יפו והעיר העתיקה

- 200  צלמים, 1000 יצירות ב-30 תערוכות   בפסטיבל,  - 10:00-22:00 בנמל יפו. מחכים לכם.. 8 תערוכות צילום מרחבי העולם, אורחים בינלאומיים, תערוכות של צלמים ישראלים,  Photo Dance – פרויקט מיוחד לפסטיבל: כוריאוגרפים יוצרים עבודות מחול בעקבות צילומים. Photo Voice: תערוכות חברתיות, אורחים מכל העולם, תערוכת צילומי אוכל, סיורים משפחתיים לצילום מהטלפונים הניידים, מתחם יצירה והצגות לילדים, ועוד ועוד.  חנה סהר ביקור בית צלם אוצר: גלריה אינדי המרחב המוגן הפרטי של חברי גלריה אינדי מופר כאשר כל אחד מהם מקבל מפתח לביתו של חבר אחר ופועל בחלל לפי ראות עיניו. פעולה משותפת זו, המחברת בין האמנים כקבוצה ובו בזמן מתמקדת בפרטים המרכיבים אותה, מעלה שאלות הנוגעות למתח בין המרחב הפרטי לקבוצתי, להסתרה ולחשיפה, לחודרנות ולשמירה על פרטיות. משתתפים: אורית ברתיני שביט, איה ניצן, אילן כרמי, דיוי בראל, הילה ווגמן, טל ניסים, יובל חי, מרים נאה, עמרי שפירא, קרן זלץ, רונית פורת, תמר נסים. אילן כרמי Tabellae Innocentium צלם אוצר: איליה יפימוביץ הצילום מעורר תגובה רגשית על ידי יצירת מציאות חדשה, שאין לה עבר או עתיד. הדימויים מתחלפים כשהצופים חולפים לידם ויוצרים אצל כל צופה משמעויות ורגשות שונים. נדמה שאנו מנסים לשלוט בעולם שסביבנו או לשנות אותו באמצעות יצירת נרטיב חדש שיקשר בין ההתרחשויות במציאות לחלומות, והאמנות נותנת בידינו כלים ליצור הצטלבויות בין המשמעויות המקבילות ולחבר ביניהן. משתתפים: איליה יפימוביץ, אנה סקצקובה, אנסטסיה לובנובה, דניאל צ'צ'יק, הילה ווגמן, מגד גוזני, מיכל גורביץ, נועם מושקוביץ, סיוון אלירזי, סשה פרידמן, קיר אסדוב noam Moskovitz על זה שתקו הציפורים Antonin Kratochvil  תערוכה נושא מרחב מוגן // אוצר: אלדד רפאלי התערוכה "מרחב מוגן" מציגה את התמה הכוללת של פסטיבל הצילום הרביעי, יפו 2016. היא כוללת תשעה גופי עבודה של תשעה צלמים וצלמות מובילים בשיח האמנותי העכשווי בישראל, שמציגים מבט עמוק, אישי ומעורר מחשבה, שמשקף עבודה מחקרית לצד אופני התבוננות מגוונים, תוך שימוש בפורמטים ובטכנולוגיות שונות.משתתפים: אלדד רפאלי, ג'ניפר אביסרה, דניאל צ'צ'יק, הדר סייפן, יובל טבול, ניר דבוראי, פסי גירש, רוני קמפלר, שוברים שתיקה דניאל צ׳ציק Safe Haven צלם אוצר: יואב חורש Safe Haven היא תערוכה קבוצתית הבאה לחקור את המרכיבים הפסיכולוגיים, הפיזיים והחברתיים של מקומות המקלט שלנו, מקומות בהם יש הגנה, אמון, וביטחון אישי. שם התערוכה ותוכנה נגזרים מן הנטייה הטבעית של אנשים ליצור מרחב אישי שיאפשר תחושת ביטחון וחופש מפני פגעים של כוחות חיצוניים (אמיתיים או דמיוניים) הנתפסים כאיומים. משתתפים: בילי מנדל, דנה אריאלי, יואב חורש, סטיבן ג'ייקובס, תומס רומא תומס רומא ואקום צלמים אוצרים: אתי שוורץ ורע בן דוד, מקימי ״רע- בית מלאכה לצילום״ התערוכה "ואקום" מקבצת יחד עבודות של מיטב הצלמים בארץ, שמופקות ומודפסות ב"רע - בית המלאכה לצילום". הצילומים בה הוצגו בתערוכות יחיד בשנים האחרונות וחלקם נמצאים באוסף בית המלאכה. הנושא נבחר בזיקה לתמה של הפסטיבל - מרחב מוגן – ולוואקום בשדה האמנות המקומי, המתמלא ומתרוקן בתהיותיו של כל צלם בנוגע לזהות המקומית. משתתפים: אורי גרשוני, אורית רף, איילה גזית, אנה ים, אסף שחם, אתי שוורץ, בועז אהרונוביץ', ברוך רפיח, ברק זמר, גסטון צבי איצקוביץ, דגנית ברסט, דוד עדיקא, דור אבן- חן, הדס סט, ואלרי בולוטין, חיים לוסקי, טלי כהן גרבוז, יאיר ברק, יובל חי, יובל יאירי, יוני פזי, לירז פאנק, לנה גומון, מאיר ויגודר, מארק ישאייב, מיכל בר אור, מיכל קרן, מיקי קרצמן, נועה מלמד, נורית ירדן, סשה טמרין, סשה פליט, עמית מן, ענת עופרי, פאבל וולברג, פראנס לבה נדב, קארין שבתאי, רון עמיר, רונית פורת, רותי אגסי, רלי אברהמי, רמי מימון, רע בן דוד, שבתאי פינצ'בסקי, שגית זלוף נמיר, שרון יערי איילה גזית תת-חלל צלמת אוצרת: שרה לביאשוילי התערוכה "תת-חלל" מציגה שש אמניות ושלושה אמנים מתוך כ-38, היוצרים בתוך מקלטים ציבוריים המסובסדים על ידי עיריית תל אביב-יפו לצורכי אמנות. מרחב מוגן, הנמצא מתחת לפני האדמה, משמש סטודיו - חלל עבודה לאמניות ולאמנים המשתמשים במדיום הצילום באופנים שונים ומביאים את עולמם הפנימי והמוגן אל מעל פני האדמה. משתתפים: דימה ולרשטיין, דפנה וסטרמן, חנה סהר, ליטל אריאלי, מיכה שמחון, שיר יפת, שחר מרקוס ,שרה לביאשוילי, תמר נסים חנה סהר ביקור בית צלם אוצר: גלריה אינדי המרחב המוגן הפרטי של חברי גלריה אינדי מופר כאשר כל אחד מהם מקבל מפתח לביתו של חבר אחר ופועל בחלל לפי ראות עיניו. פעולה משותפת זו, המחברת בין האמנים כקבוצה ובו בזמן מתמקדת בפרטים המרכיבים אותה, מעלה שאלות הנוגעות למתח בין המרחב הפרטי לקבוצתי, להסתרה ולחשיפה, לחודרנות ולשמירה על פרטיות. משתתפים: אורית ברתיני שביט, איה ניצן, אילן כרמי, דיוי בראל, הילה ווגמן, טל ניסים, יובל חי, מרים נאה, עמרי שפירא, קרן זלץ, רונית פורת, תמר נסים. אילן כרמי Tabellae Innocentium צלם אוצר: איליה יפימוביץ הצילום מעורר תגובה רגשית על ידי יצירת מציאות חדשה, שאין לה עבר או עתיד. הדימויים מתחלפים כשהצופים חולפים לידם ויוצרים אצל כל צופה משמעויות ורגשות שונים. נדמה שאנו מנסים לשלוט בעולם שסביבנו או לשנות אותו באמצעות יצירת נרטיב חדש שיקשר בין ההתרחשויות במציאות לחלומות, והאמנות נותנת בידינו כלים ליצור הצטלבויות בין המשמעויות המקבילות ולחבר ביניהן. משתתפים: איליה יפימוביץ, אנה סקצקובה, אנסטסיה לובנובה, דניאל צ'צ'יק, הילה ווגמן, מגד גוזני, מיכל גורביץ, נועם מושקוביץ, סיוון אלירזי, סשה פרידמן, קיר אסדוב noam Moskovitz על זה שתקו הציפורים צלם אוצר: רונית פורת וסטודיו Junktion במיצב הצילומי "על זה שתקו הציפורים" עוקבת רונית פורת אחר השינויים שחלו בקיבוץ והשפיעו על ילדותה ומחברת אותם לחקירתה המתמשכת על הנשים ברפובליקת ויימאר. החיבור לעבודות של סטודיו Junktion הוא טבעי ומתבסס על פירוק ועל הרכבה מחדש של אלמנטים קיימים. ההשתלבות בחלל הסטודיו נעשית במעין לבירינת של שבילים דמיוניים, המוליכים בין החפצים המורכבים מחדש. רונית פורת הרומה לתמיד מוגור וארזריו (רומניה) מוגור וארזריו הוא צלם תיעודי, פעיל לשינוי חברתי, מגן זכויות אדם ושגריר של World Vision, שזכה להכרה בינלאומית על עבודתו ההתנדבותית למען קבוצות מקופחות וארגונים כגון יוניצ"ף ואמנסטי הזמינו ממנו עבודות. הוא קשור במיוחד למאבקם של בני הרומה, הצוענים, ומקווה שעבודתו, מהדימויים שהוא יוצר ועד לנאומים ולמצגות, תעזור למגר את מצוקתם.  A New American Picture דאג ריקארד (ארצות הברית) השתמשתי בארכיון צילומי הרחוב של Google Street View לחקירה וירטואליות של אמריקה וחיפשתי מקומות שכוחי אל, במצוקה כלכלית. בהנעת המצלמות על פני עולם קפוא ובבחירת הקומפוזיציות מתוך מיליוני האפשרויות, נוצר שירו של החלום האמריקאי, במהופך; שירם של האנשים ושל המקומות שמושארים מאחור. בעולם שבו כולנו לכודים ברשת של מיליוני עיניים אלקטרוניות, אנשים רבים הם עדיין בלתי נראים. אולטרדיסטנציה פדריקו ווינר ארגנטינה דימויי לוויין מאפשרים מבט ממרחק רב, המוצע כמודל טכני כללי להסתכלות. בבסיסו אפשר לשחק במרווח שמוביל את המרחק אל מקורו הפנימי, הטכני: אולטרדיסטנציה. מרחק-על יכול לשנות את המפה הפוליטית. בעבודה "אולטרדיסטנציה