. מעשה ביואב ורד עוזיאל
אֵיזֶהוּ עָשִׁיר? – הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ (פרקי אבות ד, א)
זֶהוּ סִפּוּר הַרְפַּתְקְאוֹתָיו שֶׁל יוֹאָב הָאַרְנָב, שֶׁנִּתְקַנֵּא בַּחֲבֵרָיו - הַכֶּלֶב הָחֲתוּלָה וְהַסּוּס, עַל כִּי זְנָבָם אָרוֹךְ בְּהַרְבֵּה מִזְנָבוֹ. הַסִּפּוּר מַתְאִים לִילָדִים בַּגִּיל הָרָךְ. דֶּרֶךְ מַסְלוּל הַרְפַּתְקְאוֹתָיו שֶׁל יוֹאָב הָאַרְנָב, הַיְּלָדִים לוֹמְדִים לְהַפְנִים אֶת הַיִּחוּדִיּוּת שֶׁבְּכָל אֶחָד מֵהֶם וְלִהְיוֹת שְׂמֵחִים בְּחֶלְקָם.
הַסִּפּוּר כָּתוּב בַּחֲרִיזָה קְלִילָה, הַסִּפּוּר קָלִיט וְנָעִים לָאֹזֶן, כְּמוֹ כֵן הַסִּפּוּר מְעֻטָּר בְּאִיּוּרִים צִבְעוֹנִיִּים מְעוֹרְרֵי דִּמְיוֹן.
ורד עוזיאל בעלת תואר שני במנהל ומדיניות ציבורית. מחברת סיפורים, פואמות ומקאמות בנושאים שונים.
לגימות של שמחה - ליאורה קרן
לְרֹב הַיְּלָדִים וְהַמְּבֻגָּרִים
יֵשׁ אֶת הַסֵּפֶל שֶׁהֵם הֲכִי אוֹהֲבִים-
סֵפֶל שֶׁהֵם כְּבָר אֵלָיו רְגִילִים.
סֵפֶל שֶׁנּוֹחַ לֶאֱחֹז בּוֹ,
שֶׁנָּעִים לְקָרֵב אֵלָיו אֶת הַשְּׂפָתַיִם וְלִלְגֹּם מִמֶּנּוּ.
"סֵפֶל אִישִׁי שֶׁלִּי" הוּא סִפּוּר נוֹסְטַלְגִּי עַל כָּל מִינֵי סְפָלִים
וְעַל אֲנָשִׁים שֶׁאוֹהֲבִים רַק אֶת הַסֵּפֶל הַמְּיֻחָד שֶׁלָּהֶם.
סֵפֶל הוּא כְּמוֹ חָבֵר:
בַּבֹּקֶר לוֹגְמִים מִמֶּנּוּ שׁוֹקוֹ אוֹ תֵּה אוֹ קָפֶה,
בְּצָהֳרַיִם, אוּלַי, מָרָק מֵזִין וּמְחַמֵּם,
וּבָעֶרֶב הוּא כְּבָר מַמְתִּין לָנוּ בָּאָרוֹן, עַל הַמַּדָּף,
כְּדֵי שֶׁנַּחְלִיט: תֵּה אוֹ שׁוֹקוֹ אוֹ חָלָב, חַם, פּוֹשֵׁר אוֹ קַר...
גואנשי אבי הוברמן
כבר בפגישה הראשונה עם הסיני צצות שאלות בראשך: איך תתחיל את השיחה? מתי וכיצד תציג את עצמך? ובארוחה– היכן תשב? כיצד תאכל? ומה אם האוכל ממש לא לטעמך? והתשלום, על מי? ומה לגבי מתנות? לתת? לקבל?
עשרים שנות פעילותי בשוק הסיני, שכללו כ-1,000 ימי עבודה, כ-1,200 ארוחות משותפות, כ-300 ביקורים במפעלי ייצור וכ-2,500 מפגשים עסקיים בסין, בהונג קונג ובטוויאן – השאירו בי זיכרונות חווייתיים ולמידה אין-סופיים. למדתי להתייחס נכון לאיש העסקים הסיני, שסיפק לי אדרנלין ואפשרויות טובות וראויות לבניית אמון – גואנשי (GUANXI). הבנתי שעסקים בסין עושים עם “אנשים”, ולא עם מודל עסקי בלבד. האדם, הקשרים והיחסים איתו הם העומדים במרכזה של כל עסקה. מהו גואנשי?
בן דודי נתפס על שתייה בשעת נהיגה בלילה והושם במעצר. האם הצלחת להשיג איזשהו גואנשי באותה תחנה משטרה? כן! הצלחתי, אחד מקציני המשטרה שכן טוב מאוד שלי.
אם נבצע עסקי יצוא בסין אז נזדקק ליחסים טובים עם אנשי הממשל המקומי, המכס והמחלקות הרלוונטיות... אנחנו נארגן פגישות וארוחות ערב איתם כדי שנכיר זה את זה טוב יותר גם כחברים... זהו גואנשי!
מכתבים מהעולם הבא – אתי
העולם הבא, העולם הזה, ויחסי הגומלין ביניהם. הזדמנות לקבל דיווח ישיר ומפורט ממי שרק לפני זמן לא רב עזב מכאן לשם.
אילן נפטר לפני שנתיים בגיל 46. הוא היה נשוי לדנה, הנשמה התאומה שלו, יש להם שלוש בנות ועד לפטירתו מהעולם הזה אילן היה מנכ"ל של חברה גדולה. לאחר שעזב את עולמנו, יצר קשר עם דנה, באמצעות נורית שמתקשרת ביניהם על בסיס קבוע.
לקראת יום השנה לפרידתו מהעולם דנה שאלה אותו איך הוא רוצה שתנציח אותו. זאת תשובתו וככה הספר נולד:
"דנה יקרה שלי, עברה שנה. אני יודע את זה לפי הטקס שהיה אתמול... שאלת אותי מה את יכולה לעשות כדי להנציח את זכרי. את מכירה את ההתנגדות שלי לכך שיתייחסו אלי כאל מישהו שעבר מהעולם וכבר לא קיים. חשוב לי להעביר את המסר שהחיים לא מסתיימים כמו שנהוג לחשוב...
חשבתי שדרך טובה בשבילך לשמור את זכרי (או להנציח אותו, כמו שקראת לזה) תהיה אם נכתוב ספר ונאפשר לכמה שיותר אנשים למטה לקבל את המידע, מתוך תקווה שהוא יעזור להם בדרכם בעולם. שלך, אילן"
"מכתבים מהעולם הבא", נולד מאהבה גדולה ובאהבה גדולה. אהבה לאישה, למשפחה, ואהבה לאנושות כולה. הספר הזה נועד לקרב בין שני העולמות, ולגרום לכולנו לדעת איך הקשרים ויחסי הגומלין ביניהם פועלים, ועד כמה הם חיוניים להתפתחות האדם והאנושות.
"חשבו לרגע כמה זה מרגש ועצום.
אנחנו ואתם עומדים לשתף פעולה בדרך שעוד לא הייתה."
(מסר מאילן לקראת הוצאת הספר)
. מותר האדם – מגל
הנובלה שלפניכם מתארת עתיד אפשרי, שבו רוב בני אדם אינם מתרבים בצורה מינית ואינם זקוקים עוד למין בחייהם. במציאות כזאת נשמר התא המשפחתי, אבל הדחף המיני איננו.
גיבור הסיפור הוא אנתרופולוג עתידי, החוקר חברות "פרימיטיביות" שבהן המין עדיין משמש כציר מרכזי. הוא מגיע לאיסלנד שבה מתקיימת חברה שכזאת, ומכאן מתגלגל סיפור הרפתקאות המעמיד בספק אמיתות מוחלטות שבהן האמין עד אז.
האם מותר האדם מהאדם? מתייחס לסוגיה המינית בזווית לא מקובלת ומשלב פנטזיה עתידית עם סיפור הרפתקאות. זהו ספרו הראשון של ד"ר מגל ספיר, מרצה וחוקר בתחומי הכימיה.
. איש הזכוכית טליה פלד
הייתה זאת שעת בין ערביים ודאוד, עייף מטרדות היום, מצא עצמו יושב על כיסא, מביט חרישית אל הים. אלוהים שלי, מה אני יודע? פנה אליו בליבו. אני רק איש של זכוכית ועץ, נגר פשוט. אבל הבן שלי, הבן היקר שלי הזה, אם תחזיר אותו אליי אודה לך כל חיי ואעשה כל שאוכל כדי להודות לך על החסד הגדול הזה.
הימים, ימי מלחמת העולם השנייה. המקום – תלאביב. בנו של דאוד, סאלח, נעדר לאחר שנמלט ממחנה שבויים גרמני על אדמת יוון. מה עלה בגורלו? האם שב משדה הקרב והתאחד עם משפחתו ועם הוריו, חנה ודאוד, אשר בשנות העשרים של המאה הקודמת הגיעו לפלשתינה מעירק והשתקעו בשכונת נווה שלום שבפאתי תל אביב?
בכתיבה רגישה ונוגעת, תוך שהיא עושה שימוש בפסיפס של דמויות המספרות את הסיפור מנקודות מבט שונות ומגוונות, טווה טליה פלד-נתנאל את סיפור משפחתם של חנה ודאוד ואורגת אותו אל תוך החיים בתל-אביב של ימי המנדט ואל סיפורה של המדינה שבדרך. בסיפורם משתקפים חיי היומיום, המסורת והמנהגים של יהודי עירק בגולה ובארץ.
סודות מדבר – איתן מוזדן
עלילת הספר מתרחשת בין השנים 1945-2020.
על רקע התהפוכות שעובר האזור בתום מלחמת העולם השנייה, מחליטים ראשי שלוש משפחות החיות בבגדד שבעירק כי הגיעה העת לעלות לארץ ישראל. הם סוחפים עמם שבעים משפחות נוספות לתוכנית נועזת במיוחד, שעל מנת לבצעה מוטלת על אהרון הצעיר, בנו של אחד ממנהיגי הקהילה, משימה חשובה ביותר: עליו לצאת לפלשתינה בראש שיירת משאיות שתוביל, בין היתר, משלוח סודי של פריטים עתיקים שהופקדו למשמרת בידי המשפחות שנים רבות קודם לכן.
ללא הכנה, מוצא אהרון את עצמו נשלח במצוות אביו למשימת חייו. האם יצליח? האם יזכה לראות שוב את מרים ארוסתו שאותה נאלץ להשאיר מאחור? ומהו הסוד האופף את הפריטים שהוא נושא עמו?
שנת 1981. מוטי, איש מוסד בכיר, אוחז בידו פיסת קלף שקיבל מאביו בעת ששכב על ערש דווי. הוא מביט בה ומנסה לפענח את הרשום עליה – צבר אותיות עבריות חסרות פשר, מסודרות שורות-שורות. הוא וחברו הטוב, רון, טייס חיל האוויר הישראלי, יוצאים למסע מרתק חוצה יבשות, בניסיון לגלות את פשר הקלף המוזר ואת הסיבה לבקשת אביו של מוטי לשמור עליו מכל משמר. מה חשוב כל כך בקלף הזה, ומהי הסיבה לריב הגדול ולקרע העמוק בין משפחות כהן ולוי, ששבר חברות כה עמוקה? ואיך כל זה קשור למשימתו של אהרון ארבעים שנה קודם לכן?
בַּקָּרוֹב נַעֲבֹר לַבַּיִת חדש
אורלי סולומון
בְּסִפּוּר מְחֹרָז, מְחֻיָּךְ וּמָלֵא בְּרֶגֶשׁ, מְסַפֶּרֶת הַמְּחַבֶּרֶת אוֹרְלִי סָלוֹמוֹן אֶת סִפּוּרוֹ שֶׁל עוֹמְרִיקוֹ הָעוֹבֵר לְבַיִת חָדָשׁ. מֵרֶגַע הַבְּשׁוֹרָה וְעַד זְמַן הַפְּרִידָה, לוֹמֵד הַגִּבּוֹר עַל תַּהֲלִיךְ הַמַּעֲבָר: מַהִי מַשְׁמָעוּת הַמִּלָּה "לִמְכֹּר", מִי הֵם הַקּוֹנִים, מָה מַשְׁאִירִים בַּדִּירָה וּמָה לוֹקְחִים, עַל חֶבְרַת הַהוֹבָלוֹת וְהַפְּרִידָה מֵהַחֲבֵרִים. זֶהוּ סִפּוּר מַסַּע מְרַגֵּשׁ וְנוֹגֵעַ לַלֵּב אֶל חַיִּים חֲדָשִׁים.
אוֹרְלִי סָלוֹמוֹן, כּוֹתֶבֶת לִילָדִים וּמְבֻגָּרִים מֵאָז וּמִתָּמִיד.
ירושלים שלי - אברהם דרורי
"מן המקום שתעמוד תראה את הארץ ואליה לא תגיע". זהו המקום המתואר בספר זה, מתוך התנסות אישית של מי שנולד בירושלים, גדל בה, רחק ממנה וחזר אל סמטאותיה. חוויותיו וזיכרונותיו מעיר קטנה שצמחה לה.
הספר מוביל משכונה לאחרת, מתקופה לתקופה, ממבטו של אדם שהתפתח עם העיר, ראה אותה בשקיעתה, בתפארתה ובצמיחתה בדור הנוכחי. ספר שבכוחו לגעת בלב כל אחת ואחד. כל קורא יקבל תמונה היסטורית ואישית, ממבט עינו של ירושלמי המבטא את תנאי החיים בעיר ואת חוויות התושבים שחיו בה במאה ה-20 ובדור ההמשך במאה ה-21.
הספר מתובל בהומור חיי הקהילה בשכונות השונות, ומעניק תמונה אוטנטית של חיים משותפים ושל חוויות נוסטלגיות בלתי נשכחות. מפגשים מרתקים מתוארים לאורך השנים החולפות, מהם מפגש המתרחש בניו-יורק עם אישה צעירה, בת לקצין S.S, שהוברחה לארה"ב. קבוצת צליינים פרוטסטנטית אוונגליסטים מגיעה לבקר בעיר, והמספר הופך מדריך המוביל אותה במחוזות ילדותו הייחודית.
אברהם דרורי, נולד בירושלים בשנות ה-30 של המאה הקודמת. כילד, גדל עם יתר אחיו ואחיותיו בשכונות היפות של ירושלים של אותם ימים, עזב אותה בנערותו ויצא לקיבוץ. הוא הצטרף לפלמ"ח והשתתף במלחמת העצמאות.
את הארץ עזב לטובת לימודים אקדמאים בתחום המוזיקה. תחנתו הראשונה בניו-יורק, ולאחר סיים תואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת קולומביה. עם סיום לימודיו חזר ארצה, ויצא שוב בשליחות המדינה לייצג אותה. במסגרת זו למד על ההתפתחות הנוצרית באוניברסיטת רייס Rice University ביוסטון, טקסס. עם סיום שרותו ולאחר שנים רבות בארה"ב וקנדה, חזר ארצה והקדיש את זמנו לכתיבה.
10. דרוש חבר חבצלת ליטוין
יוּבַל הָאֲוָז לֹא אוֹהֵב לִהְיוֹת לְבַד. כְּשֶׁחֲבֵרָיו עוֹבְרִים וְנוֹדְדִים לְמָקוֹם אַחֵר, יוּבַל נוֹתָר לְבַד עָצוּב וּבוֹדֵד. אֲבָל יוּבַל הוּא אֲוָז חָכָם מְאוֹד, הוּא מֵבִין שֶׁכְּדֵי לְשַׁנּוֹת אֶת מַצַּב הָרוּחַ שֶׁלּוֹ הוּא פָּשׁוּט צָרִיךְ לִמְצֹא חָבֵר חָדָשׁ. לֹא אִכְפַּת לוֹ שֶׁהֶחָבֵר הֶחָדָשׁ שֶׁלּוֹ יִהְיֶה שׁוֹנֶה מִמֶּנּוּ. אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה אֲוָז כָּמוֹהוּ...
הָעִקָּר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ חָבֵר חָדָשׁ... שֶׁיִּהְיֶה עִם מִי לְשַׂחֵק וְלִצְחֹק. אֲפִלּוּ שֶׁזּוֹ תִּהְיֶה תַּרְנְגֹלֶת גַּאַוְתָנִית. הוּא מוּכָן לְהִתְאַמֵּץ מְאוֹד, וַאֲפִלּוּ לִלְמֹד שָׂפָה חֲדָשָׁה לְמַעַן הַחֲבֵרוּת הַחֲדָשָׁה.
וְכָךְ... יוּבַל גַּם מוֹצֵא חֲבֵרָה חֲדָשָׁה וְגַם לוֹמֵד דְּבָרִים חֲדָשִׁים שֶׁמַּרְחִיבִים אֶת עוֹלָמוֹ. וַהֲכִי חָשׁוּב... יוּבַל לוֹמֵד שֶׁהוּא לֹא צָרִיךְ לִבְכּוֹת כְּשֶׁקָּשֶׁה... הוּא יָכֹל לִמְצֹא פִּתְרוֹן מְשַׂמֵּחַ מְאוֹד.
גבע אוהב טבע – נורית יפרח
נוּרִית יִפְרַח הִיא גַּנֶּנֶת, שֶׁיַּחַד עִם יַלְדֵי הַגַּן חוֹוָה אֶת עוֹנוֹת הַשָּׁנָה וְהַטֶּבַע בִּכְלָלוּתוֹ, בְּכָל הַחוּשִׁים. קִסְמֵי הַטֶּבַע הַמִּשְׁתַּנֶּה, עִם חִלּוּפֵי הָעוֹנוֹת, מְתֹאָרִים בְּאֹפֶן קָסוּם וְרַךְ בִּשְׂפַת הַמְּחַבֶּרֶת. בְּחֶלְקָם שֶׁל הַשִּׁירִים מֻבָּעִים רְגָשׁוֹת שׁוֹנִים, וּבְחֶלְקָם מְשַׁמֵּשׁ הַשִּׁיר כְּמִשְׂחָק מְאַתְגֵּר מַחְשָׁבָה עֲבוּר הַיֶּלֶד.
הַשִּׁירִים כְּתוּבִים בְּגֹבַהּ הָעֵינַיִם, לְקוּחִים מֵעוֹלָמָם שֶׁל הַיְּלָדִים, כְּתוּבִים בַּחֲרוּזִים וּמַעֲשִׁירִים אֶת שְׂפָתָם.
"גֶּבַע אוֹהֵב טֶבַע" הוּא סִפְרָהּ הָרִאשׁוֹן שֶׁל נוּרִית יִפְרַח, הַכּוֹלֵל שִׁירִים יִחוּדִיִּים לִילָדִים בַּגִּיל הָרַךְ, אַךְ גַּם מְבֻגָּרִים יָפִיקוּ מִמֶּנּוּ הֲנָאָה רַבָּה.
מומלץ.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה