משה מנשהוף כתב את ספרו "חלום וזיכרון " - מסה על תפיסת. זיכרון .שינה וחלום מומלץ . מאת: שרית יוכפז

ספרו החדש של הסופר והתיאורטיקן משה מנשהוף 

מציג תאוריה מקיפה ומקורית המסבירה את התפיסה האנושית. הספר מורכב מארבע מסות: על התפיסה, על הזיכרון, על השינה ועל החלום. למרות לשונו המובנת של הספר וגישתו הפשוטה, העושה אותו נגיש לכל אדם, 

הוא מיטיב לרדת לעומקים של נבכי ההכרה האנושית, המוכרים לכל מי שחווה, זוכר וחולם. הספר מנסה לתת מענה לשאלות פילוסופיות כלליות, אבל גם לשאלות ספציפיות יותר שכל אחד מאתנו שואל את עצמו לאור ניסיון חייו – למה שכחתי דבר-מה? האמנם מה שאני זוכר קרה באמת? מדוע החלום שלי חומק ממני כשאני מקיץ?

 מה פשר החלומות החוזרים שלי? על מה מעיד החלום הארוטי שחלמתי?

המחבר יוצר בספר שפה ייחודית משלו כדי להסביר את תופעות התפיסה השונות ואת הסוגיות הפילוסופיות הקשורות אליהן. אבן היסוד שלה היא הבדיד. הבדיד הינו יחידת המשמעות שמבזיקה בתודעה, וכל עוד הוא מצוי באור התודעה, יש לו משמעות. כשהבדיד יוצא מהאזור המואר של זרם התודעה הוא מאבד את משמעותו. אחד העקרונות המנחים השזורים כחוט השני במסות השונות הוא התפקוד – אנו חווים, זוכרים, ישנים וחולמים באופן שמתאים לתפקוד שלנו ומשרת אותו. הספר נכתב מנקודת מבט פילוסופית בסיסית, לפיה האדם הוא היוצר עולמות בהכרתו.

 לספר חשיבות רבה בניסיון להסביר תופעות אלה והוא מסייע לנווט במפה הסבוכה של ההכרה האנושית, שנראה כי עודנו רחוקים מרחק רב מכדי להבינה. בספר יש ניסיון להחזיר את העדנה לפילוסופיה, שכמה מענפיה – האפיסטמולוגיה (תורת ההכרה) והפסיכולוגיה הפילוסופית – עמדו באופן מסורתי בחזית העיסוק בסוגיות הללו, עד לניכוסן בעשורים האחרונים על ידי הפסיכולוגיה.

המחבר רואה בספר זה יצירה – כמו ציור, שגם אם הצייר מציירו על פי ידיעותיו על אודות אסכולות אמנותיות שונות, הוא בוחר שלא להתעכב על השוואות איתן וביניהן, ובמקום זאת, הוא בוחר בחרות מחשבתית ויצירתית.  

 להלן כמה מן הדגשים הייחודיים שמציע הספר:

·        לכל אורך הספר אין אזכור של המונח "לא-מודע", יש בכך משום הצהרה שאפשר לבנות  תיאוריה כוללת ומשכנעת שתסביר את התפיסה האנושית בלי להניח את קיומו של הלא-מודע.     

·        אין הכרח להניח את קיומו של שעון ביולוגי פנימי שקובע מתי אדם יישן ומתי יתעורר, ומה יהיו שלבי השינה שלו.

·        ניתן להניח שמערכת העצבים והתפיסה החושית פועלים בשינה כמו בערות, אך בשל העדר אובייקטיביזציה מה שקורה בעת השינה נשכח כלא היה.

·        מקובל להניח שאדם חולם כשהוא שרוי בשנת חלום. אולם החלימה היא שמכניסה את הגוף להיערכות המוכרת כשנת חלום.

·        חיותם ועוצמתם של חלומות, שבגינה יוחסה להם משמעות רבה לאורך כל הדורות, נובעת מכך שהחולם זוכר תמונות מהעבר מבלי להבין שהוא זוכר. בערות, לעומת זאת, האדם יודע להבחין בין זיכרון לחוויה באמצעות מודעותו לכפל של זמן-מרחב המצוי בזיכרון: זה של האירוע שנזכר וזה של סיטואציית ההיזכרות. 

·        בניתוח החלומות יש להבחין בין "תמונות החלום" שחלמנו ומצליחים להיזכר בהן לבין סיפור החלום אשר בנוי על בסיסן.

המחבר כתב שלושה מאמרים אשר מטרתם להאיר את הנושא מנקודות מבט שונות. והם:

·         הגורם הבסיסי לשינוי בפילוסופיה של ויטגנשטיין – מאמר על החשש מאיימת הרגרסיה האינסופית שהביא לשינוי יסודי ומהותי בפילוסופיה של ויטגנשטיין.

·         על מקור הלא-מודע – מאמר ששואל את השאלה האם הכרחי להניח את הלא-מודע, מסביר אילו מחירים משלמים כשמניחים את קיומו, ומציע הסבר חלופי לתופעות של ההכרה שאותן מסביר הלא-מודע.

·         האינטר-דיסציפלינריות בחקר המוח לאן? מאמר זה סוקר את חקר המוח בעשורים האחרונים מנקודת מבט של אדם העומד מחוץ למסגרת. בעשורים האחרונים אין כמדומה תחום מחקר שמשגשג יותר מחקר המוח. כפי שמעידים שפע המעבדות ומכוני המחקר. ממבט ראשון עושה רושם שיש בתחום זה התקדמות אדירה וגילויים מבטיחים. אבל האם יש מהפכות בתחום? האמנם אנו יודעים ולו ברמז איך פועלים הזיכרון או התודעה?

על המחבר: 
משה מנשהוף נולד באספהאן שבאיראן ב-1958. בזמן המהומות באיראן, 

שהביאו למהפכה האסלאמית, הוא שירת כחובש בצבא השאה. ב-1979, עם שחרורו משרות סדיר ועליית ח'ומייני לשלטון, הוא עלה לארץ. מנשהוף למד פילוסופיה כללית ויהודית באוניברסיטה העברית בירושלים, והיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת תל-אביב.

 ללימודי תואר שלישי חזר לפילוסופיה, והתכוון להגיש כעבודת דוקטורט את התיאוריה שלו על אודות התפיסה והזיכרון. אולם, זו לא הוגשה לבסוף. עם זאת, במשך השנים שלאחר מכן הרחיב מנשהוף את החיבור ושכלל אותו, והתוצאות מובאות בספר זה. בשנות כתיבת תיאוריה פילוסופית זו, כתב מנשהוף גם כמה ספרים, בעיקר בסוגת המדע הבדיוני, שבהם הביא לביטוי לא מעט מהרעיונות שבספר זה.

"אופוריה", ספרו הראשון של מנשהוף, רומן מדע בדיוני-פילוסופי, ראה אור בהוצאת כנרת בשנת 1994. בשנת 2008 ייסד שירת רוּמי, תרגום שירים מהמַתְ'נַווי ופרקים בהגותו של ג'לאל אל-דין רוּמי" (2013).

·         משה מנשהוף – הוצאת כתב   052-4006199  moshe@ktav.co.il

את הוצאת כתב. במסגרת הוצאת כתב ראו אור ספריו הבאים: "הכפיל הווירטואלי" (2010) ו"האחרים" (2014), גם הם ספרי מדע בדיוני פילוסופיים. כמו כן חיבר מנשהוף את הרומן הפילוסופי-פסיכולוגי "עמוס – גואל הגורל" (2012) וסיפור פילוסופי בחרוזים – "סיפור המטמון באי וודאות" (2012). 



מומלץ בחום.

מאת: שרית יוכפז עורכת ראשית. sarit0404@yahoo.com