קפיטאנו IO Caapitano סרטו של מתאו גארונה הבמאי האיטלקי המוערך מתאו גארונה ,מגיע אלינו היישר מהבכורה העולמית בפסטיבל ונציה מאת: שרית יוכפז

                                                 https://youtu.be/idErmD0bA_M
 

https://youtu.be/YNZOAPTXLTU

IO Caapitano

סרטו של מתאו גארונה

A Film By Matteo Garrone

מועמד לאוסקר לסרט הבינלאומי

זוכה 4 פרסים בפסטיבל ונציה בהם לבמאי ולשחקן הראשי

זוכה שבעה פרסי דוד דונטלו (האוסקר האיטלקי) בהם לסרט ולבמאי

מועמד לפרס גלובוס הזהב לסרט הבינלאומי

זוכה 7 פרסים מטעם איגוד מבקרי הקולנוע באיטליה בהם לסרט ולבמאי

זוכה פרס הסרט האירופי הטוב ביותר בפסטיבל סן סבסטיאן

ושלל פרסים נוספים .

הבמאי האיטלקי המוערך מתאו גארונה ("גומורה"), לוקח אותנו בסרטו החדש – שמגיע אלינו היישר מהבכורה

העולמית בפסטיבל ונציה - לאודיסאה מרגשת ומטלטלת, בהשראת מיתוסים עתיקים וסיפורים מן החיים.

 "קפיטאנו" הוא סיפור המסע האפי של נער צעיר, שיחד עם בן דודו, מחליט לעזוב את דקאר שבסנגל ולעשות

את דרכו לאירופה בתקווה למצוא חיים טובים יותר. הרפתקה חובקת עולם שעוברת בסכנות של מדבר וים, דרך

המסתוריות, האנושיות והאכזריות של בני האדם. גארונה ליהק שני צעירים מסנגל, שחקנים לא מקצועיים וצילם

את הסרט על פני כמה יבשות. האותנטיות של העשייה יחד עם סגנונו הייחודי של הבמאי, הופכים את "קפיטאנו" לאודיסאה מודרנית שלא תישכח במהרה.

צוות יוצרים

בימוי : מתאו גארונה

תסריט: מתאו גארונה, מאסימו גאודיוזו מאסימו צ'קריני , אנדראה טגליאפרי .

צילום: פאולו קרנרה

עריכה: מרקו ספולטיני

מוסיקה מקורית: אנדראה פארי

הפקה: מתאו גארונה ופבלו דל ברורו

צוות שחקנים

סיידו : סידו סאר

מוסא: מוסטפה פול

מרטין : איסקה סואדוגו

איטליה 2023, 212 דקות, וולוף ואיטלקית , תרגום לעברית ואנגלית.

החל מן ה 5/12 בסינמטק תל אביב וברחבי הארץ .

הפצה בישראל קולנוע חדש בע"מ

דברי הבמאי מתאו גארונה

קפיטאנו נרקם מחיבור של כמה סיפורים של אנשים צעירים שחוו את החצייה מאפריקה לאירופה. כשהקשבתי להם הבנתי שהסיפורים שלהם הם הסיפור העכשווי המעניין ביותר והאפי ביותר. לפני שיצרתי את הסרט הזה הכרתי את הנושא דרך הפריזמה של התקשורת. ההרפתקאות והסבל הרב שסבלו המהגרים במהלך המסע הארוך שלהם. יחד עם זאת המראות האלו הם המראות המתייחסים לחלק האחרון שלהם במסע, הסירות המיטלטלות באמצע הים. גופות צפות, מהגרים הזועקים בצורה נואשת לעזרה והספירה האגבית של מספר המתים ומספר הניצולים. לרע המזל התרגלתי לראות רק מספרים, כבר לא ראיתי בני אדם.

במהלך ביקור במחנה מהגרים בקטניה , איטליה , שמעתי את סיפורו של אפריקאי צעיר שבגיל 15 הצליח לכוון סירה לחופי איטליה וכך הציל את חייהם של כל נוסעי הסירה. רציתי שהמצלמה שלי תצלם את הסיפור בצורה הפוכה קיצונית למה שמסופר בתקשורת. לחבר את נקודת המבט של האנשים הללו, לספר את הסיפור האפי הזה של חיים ומוות.

כדי שאוכל לספר את סיפור ההרפתקה המסוכנת הזו מבפנים, היה לי חשוב להיטמע בעצמי בתוך העולם שלהם, שהוא כל כך רחוק ממני. כדי לעשות את זה פיתחתי מערכת יחסים רציפה עם הצעירים הללו, בחורים ובחורות שחוו את הזוועות וליוו אותי בכל תהליך בניית הסיפור.

במשך זמן רב שאלתי את עצמי אם יש לי בכלל לגיטימיות לספר את הסיפור הזה. הרי הוא הסיפור שלהם. המפתח היה לכלול אותם גם לפני וגם מאחורי המצלמה. כדי להגיע לגישה האוטנטית ביותר שניתן לא בצורה דידקטית אל כמו שליח דיסקרטי.

מתוך ידיעה שאני מתמודד עם נושא כל כך עדין ודרמטי, בחרתי בדרך מאד פשוטה וישירה לספר אותו ולהימנע מסגנון יתר.

כל מי שעסק בפוסט פרודקשין היה חייב לנקוט בגישה דומה ולעבוד בדיוק מרבי על הפרטים הכי קטנים. האתגר היה להבטיח שהעבודה שלנו תהיה כמעט בלתי נראית, כאילו הסיפור שלנו סיפר את עצמו.

תהליך ארוך של ליהוק היה הכרחי, בין אפריקה לאירופה. לבסוף ההחלטה החשובה ביותר הייתה בחירת הצעירים הסנגליים שמעולם לא עזבו את ארצם אבל כמו רבים מבני דורם חלמו על מקומות אחרים. וכך מצאו את הסידו המתאים ביותר, בדמותו של סיידו סאר הרגיש, שגם זכה בפרס השחקן החדש בפסטיבל ונציה. חשוב לי שהשחקנים ייצגו נכון את הדמויות.

דבריו של ממדו קוסאי , יועץ לתסריט

בשנת 2019 פגשתי את מתאו גארונה, הוזמנתי לטול חלק בדיון בשולחן עגול על נושא תנאי העבודה של מהגרים בחוות בדרום איטליה. אני עצמי עבדתי בחווה כזו בקסטרה כשרק הגעתי.

בפגישה הזו עם העיתונאית ספרתי לה על המסע שלי לאיטליה, והיא חיברה אותו למתאו שעבד על סרט שאמור להיות הקרוב ביותר למציאות של הסיפור שלי. מתאו ושני תסריטאים החלו לעבוד על סיפור המסע שלי ושל בן דודי. הייתה לו תשוקה לכדורגל והוא רצה להגיע לקנדה כדי להמשיך את לימודיו. מה שמתאו ניסה לספר זה את הדברים שהתחרשו קודם לכן. הם הקשיבו לי לאורך כל הכתיבה ושאלו אותי הרבה שאלות במהלך הצילומים כדי להבין את הגהנום שבמסע. הדרישה המשותפת שלנו הייתה שתהיה לנו תחושה אמיתית של דיוק בפרטים עד לנקודה שיכולנו לספר את קוד השפה שהייתה לנו בזמן החצייה של הים כדי שהסרט יהי "נע" וריאליסטי ככל שניתן.

הקולנוע אפשר לי לספר את הסיפור שלנו, את הכאב והסבל, את החיים, את המסורות ואת התרבות שלנו. זה אפשר לנו לחלוק אותם עם בני הדור הנוכחי ובני הדור העתידי. לספר על החלום שלנו על אירופה, אותה ראינו כיבשת של חופש מוחלט. כך הפך הקולנוע לקול של אלה בלי הקול. המסע שעברתי השאיר אותי עם צלקות אמיתיות. המסע דרך המדבר הלובי, בתי הסוהר בלוב ובעיקר חוסר האנושיות של בני האדם המסוגלים לעשות כל דבר.

היום הסרט מאפשר לי לספר על הסבל שלי, אבל גם על סבלם של אלו שמתו במדבר הלובי ובמהלך החצייה של הים התיכון. אבל מעל לכל, זו היא דרך לפנות למצפון הבינלאומי ולהניע, אולי, לאיזה סוג של פעולה

מספרים

159,410 מהגרים הגיעו ב2022, בכוחות עצמם, דרך הים התיכון, שהם 5 אחוז מכמות המהגרים שהגיע לאירופה באותה שנה.

מעל ל-2500 מהגרים מתו או נעלמו בים התיכון בין ינואר לספטמבר 2023, עלייה של כ 50 אחוז בהשוואה לאותה תקופה בשנת 2022.

למעלה מ 26,000 איש מתו או נעלמו בים התיכון מאז שנת 2015.

בערך כ 700,000 מהגרים נמצאים בלוב. רובם מן המדינות מדרום לסהרה וסודן.

5 אחוז מאסיה והמזרח התיכון.

25% מן האנשים שחולצו על ידי הארגון SOS MÉDITERRANÉE, מאז 2016 ,הם צעירים וצעירות מתחת לגיל 18.

79% מהם היו ללא הוריהם.

מתאו גארונה

נולד ב 1968. בשנת 1996 זכה בפרס סאכר הזהב, פרס שנוסד על ידי הבמאי נאני מורטי, על סרטו הקצר

"צללית" , שהפך לאחד משלושת הסיפורים שלו בסרט הארוך הראשון, "אמצע האדמה" . על סרטו השני

"גומורה" על פי ספרו הנפיץ של רוברטו סביאנו, זכה בפרס דוד דונטלו ופרס האקדמיה האירופאית לקולנוע

. סרטו הבא "ריאליטי" זכה בפרס הגדול של פסטיבל קאן ב 2012.

ב 2018 יצר את סרטו דוג מן וב 2019 את גרסתו לפינוקיו, בהשתתפות רוברטו בניני.

סרט מרגש.