חמש צעדים פשוטים שיהפכו את שולחן החג לחוויה אינטימית ומרגשת. מאת: שרית יוכפז

ענת פורת עמוס- צלום מאיה חבקין

חמש  צעדים פשוטים שיהפכו את שולחן החג לחוויה אינטימית ומרגשת.

באדיבות עינת פורת עמוס - גרנטלוגית, פסיכותרפיסטית מייסדת מכון לתבונה ומסעות בתבונה

 

שולחן החג הוא אירוע שלחלקנו מצפים לו בקוצר רוח, ואחרים דווקא נרתעים ממנו. כראשי המשפחה, יש לנו את הכוח להפוך אותו לחוויה מיטיבה – לא עוד ערב שמסתכם בארוחה טובה, אלא רגע של קרבה, שבו כל אחד מהמשתתפים מרגיש שראו אותו, הקשיבו לו, ושהיה לו מקום אמיתי סביב השולחן.

אנחנו נוטים להשקיע שעות בהכנת האוכל ובתפאורה. אבל כדאי לעצור ולשאול: האם זה באמת מה שחשוב? האם זה מה שמעניק את הדבר שלו אנחנו כולנו זקוקים – קירבה?  לעיתים מספיק חיוך, קלילות ורצון לשלב מעט משחקיות, כדי להעניק לשולחן משמעות אחרת לגמרי. ואם לא נוח לנו להוביל את זה לבד – אפשר לגייס לעזרתנו את הילד, בגילו או ברוחו, שיוסיף קלילות ויעזור לכולנו להיפתח.

לקראת החג, אספתי כמה רעיונות קטנים, פשוטים ליישום, שמאפשרים להכניס לשולחן החג חוויה חדשה – צעדים שיכולים לעורר אינטימיות, לחזק את תחושת השייכות, ולהעלות עוד חיוכים וחיבורים אמיתיים. כי בסופו של דבר, לזה כולנו כמהים כל כך בימים האלו.

 

 סדר הישיבה – שינוי קטן, תוצאה גדולה

לפני הברכות או הארוחה, בקשו מכולם לשבת במקום חדש – לא ליד אותם בני משפחה כרגיל. זה יוצר תערובת אחרת של דורות, מגדרים ואופי.
ולאחר שהתיישבו, הפתיעו בעוד בקשה;

• כל אחד מספר לזה שיושב מימינו מה התחדש בו בשנה האחרונה: חוויה חדשה, משהו שעשה לראשונה, התפתחות אישית או גילוי עצמי.
• אחר כך הוא פונה לזה שמשמאלו ומספר לו על שאיפה לשנה החדשה.

כך, עוד לפני שטועמים מהמאכלים, כבר קצת מתקרבים

 

 שאלות קטנות לשיחות גדולות

באמצע השולחן אפשר להניח חפיסת קלפים/פתקים עם שאלות. כל סועד מרים שאלה ומוסיף אותה לשיחה. השאלות יכולות להיות קלילות, מפתיעות או מרגשות. לדוגמה:

• איזה רגע השנה גרם לי להתפקע מצחוק?
• ממי למדתי משהו חשוב השנה?
• מה הייתי רוצה לשמר במסורת המשפחתית שלנו?
• איזה מקום הייתי רוצה לראות בעיניים בשנה הקרובה?

חשוב לציין: היום אפשר למצוא באמצעות גוגל או AI שפע רעיונות לשאלות כאלו, ולהתאים אותן לאופי המשפחה.

 

 

בין ישן לחדש – חפץ על השולחן

במרכז השולחן אפשר להניח שני חפצים:

• חפץ ישן – שמסמל את מה שאנחנו נפרדים ממנו, או חוויה שעיצבה אותנו השנה.
• חפץ חדש – שמסמל את הברכה שאנו מאחלים לעצמנו לשנה החדשה.

כל אחד מוזמן לבחור איזה חפץ “מדבר אליו” ולספר בקצרה למה. החפצים הפשוטים הופכים לשער לסיפורים וזיכרונות.

אפשר לבקש מכל אחד להביא חפץ מהבית או לדמיין 'לו היה מביא' מה היה בוחר להביא.

 

 

תמונה או קלף – סיפור לשנה החדשה

במרכז השולחן אפשר להניח ערימה של תמונות ישנות מהאלבום המשפחתי לצד קלפים עם דימויים או ציורים (קלפים טיפוליים, כרטיסיות עם צילומי טבע, אפילו גזירי מגזינים).
כל אחד בוחר לעצמו תמונה או קלף – זה שתפס את העין או נגע בלב – ומספר בקצרה: מה זה מזכיר לו מהשנה שעברה, או איזו ברכה/שאיפה זה מעורר בו לשנה החדשה.
השילוב בין תמונות אישיות שמחזירות לזיכרונות מוכרים, לבין קלפים שמציעים דימויים פתוחים ומפתיעים, יוצר מרחב עשיר: גם שיתוף אינטימי וגם הזדמנות להכיר צדדים חדשים באנשים הכי קרובים אלינו.

 

משחקי חג אינטימיים – קצרים ומפתיעים

כדי להכניס קלילות, אפשר לשלב משחקים קטנים שלא דורשים זמן ארוך, אבל פותחים את הלב:

• "משאלת השנה" – כל אחד כותב משאלה לעצמו, מכניס לקופסה, ובחג הבא פותחים יחד.
• "שתי דקות של אור" – בתורו, כל אחד מקבל מהמשפחה סבב של משפטים טובים עליו: מילה טובה, זיכרון מצחיק, ברכה.
• "מחרוזת ברכות" – בסבב, סביב השולחן כל אחד אומר מילת ברכה אחת בלבד, וכמו חרוזי מחרוזת נרקמת מתוכן ברכה אחת גדולה. לפעמים היא שובבה ומצחיקה, לפעמים נוגעת ללב, ותמיד מפתיעה ומקורית. אפשר גם לבחור בדרך אחרת: כל אחד כותב משפט ברכה, מקפל את הדף ומשאיר רק את המילה האחרונה גלויה. הבא אחריו ממשיך משם, עד שנוצר רצף ברכות קסום – לעיתים מהול בהומור ולעיתים מלא עומק, כמו שיחה קטנה עם הלב.
• "זרעים של ברכה" – לכל אחד מהמשתתפים מחולקת פתקית מעוצבת, ועליה הוא כותב את הבקשות או המשאלות שלו לשנה החדשה. את הפתקית מצמידים לשיפוד בעזרת נייר דבק. בסיום הארוחה עורכים טקס קצר: כל אחד בתורו מבקש בקשה, זורע זרעים באדנית שהוכנה מראש, ותוקע לצידה את השלט הקטן עם המשאלה שכתב.
  בסיום הטקס, הסבתא או הסבא – ראשי המשפחה – מקבלים על עצמם את האחריות לטפח את הזרעים שינבטו עד החג הבא, כסמל להמשכיות ולדאגה המשותפת. אפשרות נוספת היא להעניק לכל אחד עציץ אישי קטן, כך שהטיפוח היומיומי יהפוך לתזכורת חיה למשאלה שנטע בלבו.

 

להפוך את השולחן להזדמנות

כדי שצעדים קטנים באמת ישנו את שולחן החג, נדרשת לא רק יצירתיות אלא גם אמונה – לזכור שמעבר לארוחה ולמסורת של חגיגת השנה החדשה, המטרה היא חיזוק הקשרים והקרבה בין הדורות.
כן, יהיו גם רגעים של ציניות – וזה טבעי. מזמינה אתכם לבחור להגיב בחיוך ובהומור, או אפילו לומר בקריצה:  "זה שיעורי הבית שעינת ממכון לתבונה נתנה לנו". כך גם הספקנים מוצאים את עצמם משתתפים.

הטיפים כאן הם רק התחלה. רוצים עוד רעיונות פרקטיים להעמקת התקשורת המשפחתית?

מוזמנים לקבל פרטים על קורס קצר וממוקד שיתקיים בזום לאחר החגים, או לקרוא על חוויות משותפות בטבע שאנחנו מקיימים לסבים, סבתות ונכדים

שלכם באהבה גדולה

ובברכת המשך התחדשות, משמעות ותשוקה

 

 

חג שמח ושנה טובה